צורת יישוב: הנתונים לפי צורת יישוב לשנת 2012 מוצגים על סמך עדכון אומדני אוכלוסיית היישובים נכון לשנת 2011.

היישובים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות, שההבחנה ביניהן מבוססת על גודל היישוב (מספר התושבים):
א. יישובים עירוניים, שבהם 2,000 תושבים ויותר, המסווגים לתת-קבוצות על פי גודלם;
ב. יישובים כפריים, שבהם פחות מ-2,000 תושבים, המסווגים לשלוש צורות יישוב:
(1) קיבוצים;
(2) מושבים ומושבים שיתופיים;
(3) יישובים כפריים אחרים.[2]

  1. יישובי פיתוח: היישובים המפורטים בתקנות שעודכנו במשך השנים מכוח "חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963".
    להלן פירוט של 25 יישובי הפיתוח הכלולים בעיבודים של סקרי כוח אדם:
    יישובי פיתוח בצפון: בית שאן, חצור הגלילית, טבריה, יקנעם עילית, כרמיאל, מגדל העמק, מעלות-תרשיחא, נצרת עילית, עכו, עפולה, צפת, קריית שמונה, שלומי.
    יישובי פיתוח בדרום: אופקים, אילת, בית שמש, דימונה, יבנה, ירוחם, מצפה רמון, נתיבות, ערד, קריית גת, קריית מלאכי, שדרות.
    מחוז ונפה: המחוזות והנפות מוגדרים לפי החלוקה המינהלית הרשמית של מדינת ישראל, שבה קיימים 6 מחוזות ו-15 נפות.

כולל יישובים ישראליים באזור יהודה והשומרון.

ב-1972 נוספו אזורי יהודה והשומרון וחבל עזה כדי לאפיין את היישובים הישראליים ואוכלוסייתם הנמצאים באזורים אלו. הנתונים לשנת 2005 מתייחסים לתושבי יהודה והשומרון וחבל עזה ואינם משקפים שינויים שחלו באוכלוסייה עקב פינוי היישובים הישראליים מחבל עזה ומצפון השומרון במסגרת חוק יישום תכנית ההתנתקות התשס"ה-2005.

משנת 2006, כאמור בסעיף 1, נכלל רק אזור יהודה והשומרון.

  1. מחוז ונפת עבודה: המועסקים סווגו לפי היישוב שבו עבדו. אלה שעבדו באזור יהודה והשומרון סווגו בקבוצה נפרדת.
  2. מטרופולין: מספר רב של יישובים עירוניים (עיריות ומועצות מקומיות) ויישובים כפריים במועצות אזוריות, הסמוכים זה לזה ויוצרים ישות תפקודית אחת המשלבת קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים.
    המטרופולינים חולקו בהתאם למבנה הפנימי שלהן:
    גלעין – שטח העיר הראשית, שהיא מוקד הפעילות של האוכלוסייה שבתחום המטרופולין.
    טבעת פנימית – השטח שבו נמצאים היישובים מסביב לגלעין המטרופולין.
    טבעת תיכונה (במטרופולין תל אביב ובמטרופולין באר שבע) – השטח שבו נמצאים היישובים שמסביב לטבעת הפנימית.
    טבעת חיצונית – השטח שבו נמצאים היישובים שמסביב לטבעת התיכונה.
    גזרות (צפונית, מזרחית, דרומית, מערבית) – חלוקה פנימית של כל אחת מהטבעות במטרופולינים.
    ב-1999 הוכנסה לשימוש בסקר כוח אדם הגדרה חדשה של מטרופולין, שהחליפה את ההגדרה הקודמת של אגד ערים. הוגדרו שתי מטמטרופולינים: תל אביב וחיפה.
    בשנת 2001 נעשתה בדיקה חוזרת לגבולות המטרופולינים ובעקבותיה שונו הגבולות של מטרופולין חיפה. השינויים במטרופולין חיפה נערכו ביישובים הנכללים בטבעת החיצונית של המטרופולין: בדרום הוצא היישוב ג'סר א-זרקא ובצפון הוחלט לכלול את כל היישובים עד לקו נהרייה (כולל). בצפון-מזרחה של הטבעת החיצונית הוחלט לכלול את כל היישובים באזור טבעי כרמיאל וכן את יישובי המועצה האזורית משגב. גבולות מטרופולין תל אביב לא השתנו.
    מטרופולין באר שבע: בשנת 2001 התקבלה תכנית המגדירה את גבולותיה של מטרופולין בדרום, ההולכת ומתהווה סביב העיר באר שבע. תכנית מטרופולין באר שבע דומה למתאר של המטרופולינים האחרות; כמוהן, גם היא מחולקת לטבעות ולגזרות. הטבעות מוגדרות על פי המרחק שלהן ממרכז המטרופולין ("הגלעין") שהוא העיר באר שבע. תחומי מטרופולין באר שבע כוללים את הנגב הצפוני, מגבול נפת באר שבע בצפון ועד למצפה רמון בדרום, ומגבול חבל עזה ומצרים במערב ועד לים המלח וגבול ירדן במזרח.
  3. ניידות לעבודה:
    א. נייד: מי שמועסק מחוץ ליישוב מגוריו.
    קיימות ארבע דרגות של ניידות לעבודה:
  1. דירה ריקה: דירה שאינה מאוכלסת באופן קבוע, כגון דירה בבנייה או בשיפוצים, דירה חדשה או משופצת שטרם אוכלסה, דירה הרוסה, אטומה או נטושה, דירה ריקה בעקבות פטירת דייריה או מעברם למוסד, דירת נופש, דירה שמשתמשים בה מדי פעם.

ב. סיווג לפי מעמד בעבודה, ענף כלכלי ומשלח יד
המועסקים (כולל הנעדרים זמנית מעבודתם) מסווגים לפי מעמד בעבודה, ענף כלכלי ומשלח יד, בהתאם לעבודתם בשבוע הקובע. הבלתי מועסקים ואלה שאינם בכוח העבודה שעבדו בישראל או בחו"ל מטעם מוסד או חברה ישראליים ב-12 החודשים שקדמו לפקידתם בסקר מסווגים על פי עבודתם האחרונה.

  1. מעמד בעבודה: משנת 1995 מבוסס על הסיווג של ארגון העבודה הבין-לאומי 1993.[3]
    שכיר: אדם שעבד אצל מישהו אחר בשכר יומי, חודשי או קבלני או בתמורה אחרת. יש לציין כי עצמאים הרשומים כחברה בע"מ ומקבלים שכרם מהחברה נחשבים שכירים.
    מקבלי שכר באמצעות חברת כוח אדם או קבלן כוח אדם: שכירים שהושמו במקום עבודה אך מקבלים את שכרם מחברת כוח אדם או מקבלן כוח אדם, אף על פי שמקום העבודה שבו הושמו אחראי לביצוע עבודתם.
    בהגדרה זו לא נכללים:
  1. ענף כלכלי: הענף הכלכלי שאליו משתייך המפעל או המוסד ("יחידת הסיווג") שהמועסק עובד בו. הענף הכלכלי נקבע לפי הפעילות הכלכלית שיחידת הסיווג מבצעת.
    אם המפעל עוסק ביותר מפעילות כלכלית אחת והפעילויות השונות ניתנות להפרדה ל"יחידות סיווג" (כגון מפעל טקסטיל העוסק בטווייה, באריגה ובתפירה, או מוסד כמו עירייה), הענף הכלכלי נקבע על פי פעילויות היחידה שבה המועסק עובד.
    יחידת עזר המספקת את צורכי המפעל עצמו ואין לה הנהלת חשבונות משלה אינה נחשבת ליחידת סיווג נפרדת.
    אם המפעל עוסק בכמה פעילויות כלכליות שאי-אפשר להפרידן לפי מחלקות, ייקבע הענף הכלכלי לפי הפעילות הכלכלית העיקרית.
    המועסקים בקיבוצים מסווגים בהתאם לענף פעילותם.
    משנת 1995 עד 2012 סווגו המועסקים על פי סיווג ענפי הכלכלה 1993,[4] המבוסס על סיווג האו"ם 1990.[5]
    במעבר למהדורה השנייה של סיווג 1993[6] התגלו שיבושים ביישום כללי הסימול, בעיקר במפעלים העוסקים ביותר מפעילות אחת. לפיכך נעשה סימול חוזר.[7]
    משנת 2013 המועסקים מסווגים על פי סיווג ענפי הכלכלה 2011,[8] המבוסס על סיווג האו"ם 2008.[9]
    בפרסום זה הנתונים לשנת 2012 אינם מוצגים לפי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011 (פרט ללוח 53 בפרק 2). נתונים לשנת 2012 וכן נתונים לשנת 2013 לפי הסיווג החדש יוצגו בפרסום הבא.
    תחום ההיי-טק: הגדרת תחום ההיי-טק מבוססת על סיווג ענפי הכלכלה 1993,[10] ועל הגדרות של ה‑OECD ושל ארגון ה-EUROSTAT.[11]

ענפי הכלכלה הנכללים בתחום ההיי-טק על פי סיווג 1993:
סמל ענף שם ענף
ענפי תעשייה בתחום ההיי-טק (תעשיות טכנולוגיה עילית)

מגיפת הקורונה השאירה הרס גדול שכולנו עדיין מנסים להתגבר עליו, הרס כלכלי, נפשי אישי ועולמי.
חברות גדולות עדיין מתקשות לחזור למתכונת רגילה ולמשרדים, וכך גם העובדים שכבר מצאו את העבודה מרחוק נוחה להם ואין להם סיבה לחזור לשגרה הקודמת והישנה.
אנשים אלה מבינים את מה שיקח לכולם זמן רב להבין, עבודות מהבית(מרחוק) נועדו להישאר ואף לגדול ולהתרחב.
אי אפשר שלא לתת את הקרדיט לשינוי הדרסטי ל3 שנים הקשות שהפילה על החברה שלנו הקורונה.
אנשים נשארו בבתים, בלי יכולת להגיע למשרד או לעבודה הפרונטלית אלה היו רגילים, והחברות היו צריכות למצוא פתרון כדי לא לקרוס…
הרי אי אפשר לתפעל חברה כשרוב העובדים לא יכולים להגיע ולעשות את העבודה, ולכן הפתרון היחיד היה עבודה מרחוק, כן כן היישר מהבתים של העובדים, דבר שרוב החברות הגדולות לא היו מוכנות אליו, שנים רבות הן פעלו במתכונת מסויימת וברגע היו צריכות להעביר הכל ולסמוך בצורה מלאה בטכנולוגיה החדשה ובעובדים שיעשו את העבודה גם בלי עין משגיחה לאורך כל שעות העבודה.
בנוסף גם זה השפיע על השעות עבודה מכיוון שהן הפכו לגמישות יותר, דבר שטוב לעובדים אבל קשה לחברה שמנסה להתנהל בצורה מסודרת ויציבה.
יש כאלה שמפריזים אומרים שזה אחד מהשינויים החברתיים הגדולים בשנים האחרונות, זה דבר שמלהיב ומפחיד רבים בו זמנית.
חשוב לזכור שעוסקים רבים התעקשו עד השנה האחרונה להישאר ולעבוד ממקום העבודה, דבר שהשפיע על העובדים לרעה, הן בלחץ והן בפרודקטיביות, הרבה. עובדים חוו לחץ וחרדה מהפחד שניכנס לעוד סגר, שהם יכנסו לבידוד או יחלו ולא יכלו לבוא לעבודה, כמובן שנעשו שינויים כדי לא לפגוע בזכויות העובדים ולתת להם את ימי המחלה המגיעים להם בלי פגיעה בשכר, אך מכיוון שהמגיפה הגיע בלי הודעה לקח זמן עד שהשתנו הנהלים.
עובדים רבים דיווחו שהם חווים התקפי חרדה וזה פוגע בהם הן בחיים האישיים והן בעבודה, ישנם כאלה שלא יכלו לשאת יותר ואף התפטרו ממקום עבודתם מכיוון והוא לא עשה את השינויים שנדרשו בשביל לשפר את חוויית העובדים.
אז לאחר שעובדים רבים התלוננו, וחברות נכנסו לקשיים כלכליים קשים, מקומות רבים הבינו את הלקח והחליטו לעשות את המעבר הקשה אך הנדרש של עבודה מהבית, חלקם במתכונת חלקית וחלקם מלאה, ולפי מה שנראה רבים גם נשארו אחרי שהמגיפה התחלשה וחזרנו לחיים "רגילים" הדומים למה שהיה לפני.
מקומות עבודה נתנו אופציות לעובדים לעבוד מאיזה מקום שיבחרו, דבר זה עזר להם לשמור על איזון גם בזמן סגרים ואפשר עבודה במתכונת רגילה בלי שוב הגבלות, הן מהעובדים והן מהמנהלים.
מדובר פה גם בשינוי פסיכולוגי שהמנהלי חברות היו צריכות לעבור, שינוי ממעקב יום יומי מהמשרד כשהם יכולים לראות את כל מה שקורה ולפקח ואף לעזור לעובדים בשעת צרה, למעקב דרך אפליקציות ומרחוק, בזכות המגיפה אך הומצאו מערכות טכנולוגיות חדשות ואחרות הפכו ליותר מבוקשות, הזום למשל שהייתה לפני אפליקציה שיחות וידיאו וועידה לא מוכרת כל-כך, הפכה לדבר שיש לכל אחד במחשב ובטלפון ליישום שמשתמשים בו גם ביום יום בלי קשר לעבודה או פגישה.
אפילו מיונים בצבא, ראיונות עבודה, ישיבות, ולימודים עברו לתוכנה זו.
אז לא רק עולם העבודות התקדם בזכות השינויים שחלו אלה גם העולם הטכנולוגי בכללי דבר שעזר לשפר את העבודה מרחוק, ולהפוך אותה לדבר שחברות רבות עובדות ונעזרות בו עד היום.

עבודה מהבית
יש כאלה שדואגים להסביר את החסרונות בעבודה מהבית באמצעות רשימה כמו של המחלות שיש בחיסונים של הקורונה… אם שואלים אותי, אני חושב שרוב האנשים מספיק חכמים כדי למצוא פתרונות לבעיות מהסוג של: זה מסובך ללמוד איך להשתמש בזום/החברים לא מפסיקים לשלוח וואטספים/אין לי משמעת עצמית/אמא אני צמא… לכן הבאתי רק את הבעיות הרציניות באמת, משהו בסדר גודל של הגרעין האיראני… או של הפוליטיקה הישראלית…
במקום הראשון: הצורך בחברה.
טוב, אין ספק שהצורך בחברה הוא אחד האתגרים הרציניים למי ששוקל לעבוד מהבית. שימו לב ונא לא להקל ראש- אם אתם טיפוס מתבודד וממעטים לפגוש אנשים עלולות להיות לכך השלכות חמורות וזכור לכולנו הויכוח בתקופת הקורונה אם כדאי למות מהוירוס או מהבדידות… אבל הלו, לא צריך לקחת את זה קשה מדי… הרי אמרנו כבר שאנחנו יודעים להתמודד עם אתגרים אז בואו לא נתחיל עם הדכאונות על ההתחלה… פשוט תזכרו לצאת מידי פעם החוצה ולפגוש אנשים. זה לא חייב להיות החבר הכי טוב, השכן מלמעלה שיצא לפנסיה גם בסדר… אם אתם שוכחים- לא לוותר! תכניסו את זה לסדר היום: פעם בשבוע יציאה לבילוי. פעם ביום שיחה עם חבר. בסך הכל, הסיפור לא כזה נורא ועם קצת אימון אפשר ללמוד לחיות עם זה.
במקום השני: התמכרות לעבודה.
כולנו זוכרים שהיינו ילדים ורצינו קצת צומי… אז היינו מתחילים ליילל שכואב לנו או הראש, ותמיד היה איזה חכמולוג שידע לזרוק את הבדיחת קרש: "סימן שיש לך ראש".. עכשיו באופן עקרוני אני חושב שזה לא יפה להתעלל בילדים שרוצים צומי… אבל בסופו של דבר אני לא יכול להכחיש שיש בזה משהו… אבל למה אנחנו מדברים עכשיו על חינוך בגיל הרך… כי התמכרות לעבודה היא תופעה מאוד מוכרת לאנשים שעובדים מהבית, אבל האמת שזה לא באמת בעיה.. זה פשוט צורה לא נכונה לעבוד… כמו שכאב ראש זה לא בעיה אלא צורה של הגוף לאותת שאנחנו משתמשים בו לא כמו שצריך… הבעיה שברגע שאין גבול ששם העבודה נגמרת והולכים הביתה אנחנו ממשיכים לעבוד בלי סוף… אבל זה בדיוק הפתרון לחלק את המשפט לשניים: עבודה. מהבית. צריך לקבוע סדר יום שיש זמן שעובדים ויש זמן שהעבודה מסתיימת והולכים הביתה. מאוד פשוט. לא?
קושי בקבלת ייעוץ
ולסיום, אחת התופעות המעצבנות שכל מי שעובד מהבית מכיר: אתם מוצאים את עצמכם מגרדים את הראש אחרי שבמשך כל היום התבוננתם בריכוז רב בעכביש על הקיר ממול בתקווה נואשת להעלות איזה בדל של רעיון יצירתי וללכת לישון סוף סוף… ואז אתם מתחילים להתגעגע לאיזה שיחת מוטיבציה מהבוס המעצבן… או סיעור מוחות הגון עם החבר'ה במשרד…
ובכן, אני מוצא את עצמי כרגע במצב נורא מביך כי בדרך כלל יש לי פתרונות נורא מבריקים לכל בעיה מכל סוג שהוא… אבל כאן ממש לא נעים לי, כי הרבה זמן כבר מחפש פתרון לבעיה הזו… אבל אולי זה בגלל שאני עובד מהבית… מישהו דווקא הציע לי לגשת לפעמים למשרד אבל אז מה הקטע לעבוד מהבית… ככה שאם למישהו יש רעיון אני ממש, אבל ממש ממש אשמח לשמוע..
לסיכום: בסופו של דבר, ברוב הפעמים המעלות בעבודה מהבית רבות על החסרונות וכדאי מאוד להתאמץ לחשוב על דרכים יצירתיות להתמודד עם החסרונות המועטים. עם הזמן תלמדו מה הדרך הטובה ביותר עבורכם. עבודה מהבית יכולה הרבה פעמים להיות הצעד הראשון שידחוף אותנו להיות אחראים על עצמנו ולהתחיל לנהל לעצמנו את החיים. בהצלחה !!

כבר מזמן שהביטוי "עבודה מהבית" הפך להיות חלק מהלקסיקון שלנו ולא סתם הרבה מאוד אנשים עובדים מהבית בין אם העבודה היא כשכיר או בין אם היא כפרילנסר, כיום אפשר למצוא המון סוגי עבודות מהבית, מעבודות שצריך בהם ניסיון וידע ועד עבודות כלליות וללא כל ניסיון. בשנים האחרונות חלה מגמת עלייה בביקוש לעבודה מהבית ובהתאם לזאת הרבה חברות פותחות את האפשרות לעבודות מהבית.

אפשר לומר שעבודה ממשרדי החברה זה כבר נחלת העבר ועבודה מהבית זה העתיד. העולם משתנה במהירות שיא ואיתו גם אנחנו ואפשר לראות שיותר ויותר אנשים בוחרים לעבוד מהבית משלל סיבות כלכליות, חברתיות, משפחתיות ואין ספק שהדבר אכן משתלם, עבודה מהבית

עבודה מהבית נהדרת כי אינך צריך לדאוג מאיחור או צורך למצוא חניה. אתה גם לא צריך לדאוג להיראות מקצועי (כמו שהיית עושה אם היית עובד במשרד). זה אומר שאתה יכול ללבוש את הפיג'מה שלך כל היום אם אתה רוצה, עבודה מהבית