עבודה מהבית – מגמה שצריכה להיות מעוגנת בחוק הישראלי!!!!! חלק 3

במאמרים הקודמים התחלנו לעסוק בשאלות המשפטיות הכרוכות המעבר למתכונת 'עבודה מהבית', הצגנו כמה וכמה שאלות שעולות עקב השינוי במתכונת העבודה, בין אם מדובר בתנאי התעסוקה, בין אם מדובר בשאלת פרטיות כזו או אחרת, והתחלנו להביא את החוק האירופי שהוא למעשה הראשון שהעמיד כללים ברורים בצורת העבודה

כמו כן החוק קובע כי גם עובד שעובד מהבית זכאי לקבל את סל ההטבות שמקבל כל עובד אחר, וכל ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בין כלל העובדים למעסיק מיועדים גם לעובדים מהבית.

כמו כן קבע החוק האירופי, כי בכל הנוגע לזליגת והדלפת מידע, החובה מוטלת על העסיק לקבוע את הכללים הברורים בהם העובד חייב לעמוד בעת עבודתו מהבית, אך לגבי השאלה האם רשאי המעסיק לדרוש מהעובד להתקין תוכנת מעקב, החוק האירופי לא עומד.

בשאלה זו עמד בית הדין לעבודה, והוא הכריע כי במידה והמחשב או הטלפון הסלולרי מסופק על ידי העסק, הרי שרשות המעסיק לדרוש מהעובד להתקין בו תוכנת מעקב כזו או אחרת, אך במידה ומודבר במחשב והטלפון האישיים של העובד, אין סמכות בין המעסיק לדרוש להתקין תוכנת מעקב.

החוק האירופי נוגע גם בשאלת מימון הציוד, והוא הגיע להכרעה, כי כלל ההיבטים הנוגעים לציוד אמורים להיות מעוגנים בחוזה העבודה, במידה והדבר אנו מעוגן בחוזה העבודה, הרי שהמעסיק מחויב לדאוג לציוד ולתקינותו.

מצד שני על העובד להוכיח כי הוא עומד בסטנדרטים המקובלים בתחום העבודה בו הוא עובד.

החוק האירופי עומד גם בעיית הבדידות, והוא מטיל על המעסיק את החובה לדאוג למפגשים בין כלל העובדים על בסיס קבוע.

אמנם עדיין יש מספר נקודות שגם החוק האירופי לא נגע בהן, כמו השאלה לגבי תאונות שאירעו בבית, האם הם מוגדרים כתאונה עבודה או כתאונה ביתית, אך ישנם מדינות מסוימות באירופה, שנגעו בשאלות אלו, בצרפת נקבע כי כל תאונה שאירעה בבית במהלך העבודה, יחשב כתאונת עבודה על כל המשתמע מכך.

זהו תזכיר החוק האירופי אמנם הכללים וההדגשים משתנים ממדינה מדינה בתוך האיחוד האירופי, בצרפת למשל החמירו את האפשרות של המעסיק לסרב לבקשת העובד לעבור למתכונת 'עבודה מהבית' וחייבו את המעסיק לנמק את החלטתו, ומצד שני, עובד שיסרב לעור למתכונת 'עבודה מהבית' לא ישמש הדבר עילה לסיום יחסי העבודה, בבלגיה לעומת זאת הכריעו, כי במידה והמעסיק לא יעניק את סל הכלים לעבודה מהבית, הרי שיש רשות ביד העובד לחזור ולעבוד דרך המשרד.  

החוק במדינת ישראל

למעשה הרשויות בישראל עדיין לא עמדו וגיבשו כללים וחוקים ברורים בשאלות העולות, אמנם לא אחת נדרש בית הדין לעבודה לדון בשאלות העולות, והוא קבע מספר כללים, אך עדיין רב הנסתר על הנגלה.

בינתיים משרד האוצר הלך על הסכם שנחתם בין ההסתדרות לארגוני העובדים בו נקבע כי המעסיק הוא הריבון שיקבע את כלל התנאים, הוא הסמכות שבכוחה להכריע מי יעבוד מהבית ומי יעבוד דרך המשרד, כמו כן הרשות נתונה ביד המעסיק להודיע על הפסקת העבודה מהבית, בלי שיחשב הדבר כהרעת תנאי התעסוקה.

אמנם עדיין נותרו מספר שאלות ללא מענה, כמו שאלת מימון הציוד, האם הוא מוטל על המעסיק או על העובד, וכן שאלת תאונה בבית האם היא תחשב כתאונת עבודה או לא וכן שאלות נוספות.

לסיכום

המשק הישראלי צריך להתחיל להתרגל לשינוי מתכונת העבודה, אך עליו לפעול בשני מישורים, 1. לדאוג לתשתית שתאפשר את שיוני מתכונת העבודה. 2. לקבוע חוקים וכללים ברורים בנושע לעבודה מהבית.

Tags :
Share This :