עבודה מהבית- זהות והורים

בגלל שגם לימודים בבתי הספר והאוניברסיטאות נפתחו מהבית, הרבה אנשים התחילו לפתח קורסים מהבית וללמד עם אופציה לתעודות המוכיחות לימודים. ואנשים התחילו להעביר שיעורים פרטיים באינטרנט ואנשים גם עובדים מהסלולרי שלהם, עבודות עם ניידות נהיה חלק עצום מחיינו והתופעה רק תתרחב ותגדל עם השנים.

כל אחד במחשב שלו אולי נשמע לכם לא חברותי במיוחד, אבל בעצם זה יצר יותר זמן לכולם לצאת להסתובב להיות יותר בקרב המשפחה חברים ושכנים, גם הזוגיות יותר צמודה מאי פעם.

המדינה גם תרוויח אם היא תעודד תופעה זו, כי היא תצמצם את הפקקים ואת זיהום האוויר ותיצור חברה הרבה יותר בריאה ושמחה, זה שכל אדם יכול להסתובב עם המחשב שלו, ולעבוד מכל מקום רק יביא לפריחה בכל מקום.

כששואלים אותנו מי אנחנו, מה אנחנו עונים? שמעתם פעם מישהו עונה “אני חופשי” “אני אמיץ”? כנראה שלא. אנשים לא באמת עונים על השאלה בצורה נכונה אלא לרוב נענה מה העבודה שאנחנו עושים. לדוגמא אני נגר אני מורה אני עובד בהייטק . העבודה שלנו זה הזהות שלנו. אנחנו מוגדרים דרך העיסוק המרכזי שלנו, שתופס לנו שעות ארוכות מהיום ומהחיים. הרבה מהחברים שלנו הם בעבודה ורוב מה שקורה לנו ביומיום זה בעבודה. הקונפליקטים הגדולים של החיים הם בין העבודה והבית לדוגמא אם אני חוזר בשעות נורמאליות כדי להיות עם הילדים. או אם אני עובד יותר מידי בצורה ששואבת את כל האנרגיה שלי ואז אין לי כח לחיות את החיים שלי. עוד קולנפליקט מרכזי זה נושא הכסף מהעבודה. האם הוא מספיק כדי לממש את הרצונות שלנו ואת סגנון החיים שחלמתי עליו, האם אני מקבל מספיק כסף עבור העבודה שאני נותן. בעצם מה שאני מנסה להגיד זה שהעבודה זה מרכזי מאוד בחיים שלנו ומגדיר אותנו.

כששואלים אותנו מה אנחנו עושים ואנחנו עונים מורה או מהנדס או כל דבר, זה יוצר לנו הבנה מסויימת וחשיבה מסויימת על האדם הזה; בחור רציני, משכורת יפה וכו.

אבל מה קורה כשאנחנו עונים דברים חדשים שקשורים לעבודה מהבית? כמו דרופשיפינג או חנות אינטנטית או כתיבת פוסטים? מה אנשים חושבים עלינו? איזה רושם אנחנו משאירים בעולם על האנשים? יש את הצעירים שיבינו ויתלהבו ואפילו ינסו לברר ולרצות להכנס לזה גם. אבל מה קורה כאשר אנחנו חושפים את זה להורים או לדור הישן, איך הם מגיבים? עשרות פעמים שמעתי אמירות כמו ” זה לא עבודה אמיתית תלך לעבוד” או “אהל מה אתה עושה כל היום”? הם לא מבינים וחושבים שזה שטויות ולא יציב. הם מדור אחר, הם חונכו על חשיבה אחרת. והם באמת דואגים לנו. הם בסך הכל רוצים לראות אותנו מצליחים וכשהם רואים את הילדים שלהם בבית כל היום על המחשב עושים דברים שהם לא מבינים הם לא מרגישים שזה עבודה או יציבות או בטחון. ואז נכנס כל הסרט הגדול של איך ההורים תופסים אותנו ואיך זה גורם לנו להרגיש ומה זה עושה לקשר שלנו איתם.

אנחנו חיים בחברה שגדלנו והתחנכנו על אישורים מההורים שלנו. לאט לאט הדור החדש כבר לא עובק בזה כי הפער נהיה כל כך גדול בהבנת המציאות. אבל אנחנו עוברים תהפוכות כשלא מקבלים את האישור הזה מההורים שלנו. אנחנו בסך הכל רצינו לעשות עבודה מהבית. להתפרנס בכבוד וגם בנוחות.

שלא נדבר על החופש המטורף שזה מאפשר לנו! לטוס ולטייל בעולם בזמן שעובדים מהמחשב או מהטלפון. אז חשוב מאוד לייצר שיח בריא עם ההורים על האפשרות הזו שבאה לעולם. ויש דרך די קלה להציג להם את זה. מהמוכר אל הלא מוכר. אומרים לנם את תהליך ההתפתחות של עבודה מהבית בצורה קלילה ונוחה ולא מבלבלת. תסבירו להם קודם על העבודה בעולם שמתקדמת למחשבים ומכשירים ומשם תתקדמו לעבודה כמו הייטק שמתכנטים במחשב כל היום. ומשם זמינות עבודה במחשב ומשימות שלא מצריכות נוכחות פיזית.

חשוב מאוד לתת להם פתח ולעזור להורים לתת לנו את החופש ויציאה מהקן. זה יותר מדבר לחברה הצעירים שמתחילים. אבל לחברה בבוגרים אני יותר נוגע בנקודה של קשר טובים עם ההורים שאני בעבודה טובה ומתפרנס בכבוד ושלא ידאגו לי.

אז שימו לב לזהות שאתם לוקחים בתור אנשים שעושים עבודה מהבית, ותנגישו את זה לסובבים אתכם שגם הם וגם אתם תרגישו טוב עם זה.

במאמר אחר נדבר על ההוכחות הכלכליות שיש בזה כהוכחה לזהות חזקה. אך זה לפעם אחרת.

בהצלחה לכולם!

עבודה מהבית – הערבוב עם הבית

אתם יודעים למה מטפלים ופסיכולוגים גם צריכים טיפול? כי העבודה שלהם נכנסת עמוק לתוך רבדים מוסתרים שיש באדם ומוצאים כל מיני חוויות קשות שכל אחד עובר, וחופרים בזה לא חודש חודשיים, הם חופרים שם שנים!! וכל היום עם מלא אנשים שונים. בעצם כל הזמן הם מתעסקים בסיפורים קשים ובהרבה הקשבה. (כמובן שהם מתעסקים גם בטוב ובהעצמה) ומה שקורה למוח זה שהוא מתחיל לקבל על עצמו חלק מהחוויות שהוא שומע ומתחיל לחפש את זה בחיים של עצמו בתור המטפל. וזה בעיה רצינית. אז שולחים אותם לטיפול כדי להוציא את כל זה ולפקס אותם על הטוב בחיים שלהם כדי שהם לא יושפעו קשות מידי מכל ההתעסקות בזה. כמובן שאני לא בא להחליש את אלה שעוסקים בתחום אבל שיכירו את מה שהם נכנסים אליו. (דרך אגב יש שיטות טיפול שלא עושות את זה כמו פסיכולוגיה חיבוית וסוגי אימון שונים).

איך זה קשור לעבודה מהבית אתם שואלים? אני אסביר. עוד כלל שממליצים לפסיכולוגים זה שלא יעשו את הקליניקה שלהם בתוך הבית הפרטי שלהם. למה? כי אז מתערבבים כל התחושות הקשות של הקליניקה עם אווירת הבית ויש אזור בבית שהוא נהיה כבד יותר . בעצם אומרים להם “אתם לא רוצים את זה בתוך הבית שלכם”. יש לנו במוח הקשר בין מקום לבין תוכן. כמו בית של סבא וסבתא שלי היה תמיד מזכיר לי הרפתקאות בתור ילד. או כשהייתי ילד הייתי מתרגש ללכת לאכול פיצה ומלא התרגשות. כי הפעולות שאנחנו עושים במקום מסויים מתקשרים. לכן המטפלים מעדיפים לא להכניס את כל ההתעסקות עם המקרים הקשים בתוך הבית הבטוח שלהם. אתה כבר מבינים לאן אני חותר?

אז אני אסגור לנו את המעגל בהקשר של עבודה מהבית. יש אנשים שאוהבים את העבודה שלהם וטוב להם. אבל גם הם יודעים לשים גבולות לזמן העבודה. יש להבדיל בין העבודה ובין החיים. בין העבודה למשפחה לילדים לכיף ולחופשות. למה? כי לא רוצים לערבב אותם יחד. יש אנשים שיש להם 2 טלפונים, אחד לעבודה ואחד לחיים האישיים וברגע שמגיעים הביתה מכבים את הטלפון של העבודה. לא רוצים לערבב את שני המקומות. לא רוצים לקחת את העבודה הבייתה.

כל מי שעושה עבודה מהבית נתקל בבעיה דומה. הוא בעצם מערבב את העבודה שלו עם הבית. ואז יכול לקרות כמה דברים. אפשר להסחף בכמות העבודה ובגלל שזה קרוב וזמין אז יכול להיות שלא יהיו מספיק גבולות ברורים בין זמן העבודה לזמן בית. עוד העיה יכולה להיות הסחפות לשעות ארוכות של הלילה כדי לעבוד ולהספיק ואז נפגע השינה והתפקוד ביום אחרי ופגיעה בתפקוד עם המשפחה. וזה משפיע גם על הרוטינה של הבוקר. אנשים עלולים לקום מאוחר ולהתחיל את היום ממש עקום אם אין להם מספיק משמעת עצמית של לוז מסודר לעבודה. בנוסף לכמות יש גם עניין של הסטייט הרגשי שאדם נמצא בו בעבודה. כמו הפסיכולוגים והמטפלים הם נמצאים במצב רגשי אנרגטי מסויים בעבודה ולא רוצים להביא את זה ולערבב עם האנרגיות האישיות או המשפחתיות שלהם. כך גם בעבודה מהבית. יכול להיות שהמצב הרגשי האנרגטי של העבודה יתערבב עם הבית ויעשה בלאגן. זה לא משהו שרוצים להביא הבייתה בהכרח. שלא יהיה משימתיות והספקיות. בית צריך להיות גם קליל ומשוחרר.

Tags :
Share This :