משמעת עצמית בעבודה מהבית נדרשת משמעת עצמית גבוהה במיוחד.

כשנמצאים בבית, מאוד מפתה לקום מאוחר ו"למרוח" את היום בעיסוקים שונים ואפילו קצת "לחפף" בטיב העבודה שמבצעים.

הפתרון: כמו בסעיף הקודם – הצבת גבולות, גם אם זה אומר להציב גבול לעצמך בדמות מסגרת שעות ברורה והצבת ייעדי עבודה ברורים לכל יום עבודה.

בדידות עבודה מהבית יוצרת ריחוק חברתי. יש אנשים שאוהבים את הלבד ומרגישים שאינם צריכים חברה, אך זה לא תמיד נכון.

בידוד חברתי עלול להביא לבעיות פסיכולוגיות כגון ריחוק חברתי, חרדה חברתית ועוד.

חשוב לשים לב שלא נוצרת בדידות מתוך הלבד, גם כשעובדים מהבית, לא חייבים להיות מרוחקים מאנשים אחרים.

אנשים שמחפשים זוגיות (וכאלה שלא יודעים שמחפשים..), לא פעם מוצאים אותה במקום העבודה, אם במשרד עצמו ואם בדרך אליו וממנו.
בעיקר כיום בעידן הטכנולוגי, אין באמת תחליף לפגישה ישירה עם אנשים.

הפתרונות:

  • עבודה היברידית – חלק מהימים בשבוע להגיע למשרד כדי לספוג את אווירת החברה והביחד וחלק מהימים בשבוע לעבוד מהבית.
  • עבודה במקום ציבורי – יש מרכזי עבודה ציבוריים שניתן לשכור שולחן עבודה ולעבוד בסביבת אנשים אחרים שגם כן מחפשים את החברה שבעבודה מהבית.
  • ניתן לשבת בבית קפה, בפארק או אפילו בחוף הים עם מחשב נייד ולעבוד.
  • קביעת מפגשים עם חברים לעבודה העובדים גם כן מהבית, או חברים אחרים שאינם קשורים לעבודה.
    שעה של הפסקת קפה או ארוחת צהריים למטרת "רכילות" באמצע יום העבודה יכולה לתרום רבות 😉

עלויות נוספות בעבודה מהבית ישנן עלויות שלא תמיד נלקחות בחשבון, כגון:
צריכת החשמל – אם זה בקיץ או בחורף, עלות הדלקת המזגן מקפיץ את צריכת החשמל הביתית.
אינטרנט ביתי – אם בעבודה במשרד יכולנו להסתפק ברשת אינטרנט ממוצעת ואף נמוכה, הרי שבעבודה מהבית חשובה יציבות רשת האינטרנט הביתית.
הוצאות מזון – אין ספק שבעבודה מהבית אנו צורכים מזון בצורה גבוהה יותר מאשר כשעובדים במשרד.

הפתרון: לקבוע מבעוד מועד עם המעסיק על תשלום הוצאות נוספות. כמובן שזה לא דבר שניתן לעשות בכל מקום עבודה.

לחשוב על הזמן והוצאות הנסיעה שחסכת בעבודה מהבית ולהבין שזה מתקזז.

קניית דברים לבית שלא באמת נחוצים דברים שרואים מכאן לא רואים משם – כשעובדים מהבית באופן טבעי רואים את כל הדברים שפחות אוהבים בבית. דברים שדחינו לא מעט זמן בשל חוסר תקציב/זמן או שפחות הפריעו לנו כשלא בילינו את כל זמננו בבית, פתאום נראים כלא סובלים דיחוי ואנו עלולים למצוא עצמנו מוציאים אלפי שקלים על דברים שלא באמת נזקקנו להם.

הפתרון: לשקול היטב כל קנייה ולא לקפוץ להוצאות מיותרות שיכול להיות שנתחרט עליהן בהמשך.

לסיכום

עבודה מהבית הינה אופציה מבורכת ביותר ויכולה להתאים לרוב האנשים בתנאי שעושים זאת נכון.

מילות המפתח הן – איזון וגבולות.

אם נקפיד על איזון נכון בין זמן העבודה לזמן הפרטי ונעמיד גבולות גם לעצמנו וגם לסובבים אותנו, נגלה עולם חדש עם אין סוף אפשרויות מדהימות גם לשיפור כלכלי וגם לבנייה עצמית, שלא יבואו על חשבון זמן המשפחה היקר לנו כל כך.

עבודה מהבית – מהן זכויות העובד ומהן חובותיו

השינוי העולמי שהביא עמו נגיף הקורונה יצר שינויי דרמטיים בכל עולם התעסוקה המערבי, מעסיקים רבים העבירו את מסגרת העבודה ל'עבודה מהבית', ועובדים רבים נהנו מתופעה ברוכה ושמחו על האפשרות להעתיק את מסגרת העבודה ל'עבודה מהבית'.

לאחרונה ניתן לראות שיותר ויותר תאגידי ענק ומעסיקים מסוגים שונים ומתחומים מגוונים בוחנים אלטרנטיביות להמשך העסקה מרחוק גם לאחר הסרת הסגרים וירידת התחלואה, והסיבה לכך, מפני שמעסיקים רבים הבינו את הפוטנציאל הטמון בעבודה מהבית, הן בעליית תפוקת העבודה ובניצול מרבי של שעות העבודה, והן בהוזלת העלויות למעסיק (לדוגמא, הוצאות החזקת המשרד, החזרי נסיעות עבור העובדים, או הטבות של אוכל במקום העבודה המקובל בענף ההייטק.)

אך האם השינוי בסביבת העבודה מיטיבה גם עם העובד כפי שטוענים המעסיקים? לא בטוח!

החזרי הוצאות בגין עבודה מהבית

עבור עובדים רבים, העבודה מהבית מאפשרת גמישות רבה בשעות העבודה, ובעיקר הורים לילדים קטנים, אולם מן הצד האחר, שינוי סביבת תרבות העבודה ל'עבודה מהבית' מטילה על העובדים עלויות חדשות שלא היו מקובלות בעולם התעסוקה שהיו מורגלים אליו עד לפני כמה חודשים, הוצאות חד פעמיות – קניית מחשב נייד, הסבת אחד מחדרי הבית לסביבת עבודה נוח, רכישת ציוד משרדי – מדפסת, שולחן עבודה וכו' והוצאות נוספות שמשתנות מעיסוק אחד למשנהו. או הוצאות קבועות – חשבון חשמל ומים שתפחו כתוצאה מהעברת המשרד לסלון הבית, פעמים רבות הנטל הכלכלי מתבטא גם בצורך לשכור באופן עצמאי חדר עבודה או מקום מגורים רחב יותר בשביל לאפשר את העתקת מקום העבודה לבית.

וכאן נשאלת השאלה על מי מוטל לשלם הוצאות אלו.

דיני העבודה בישראל אינם מסדרים את הנושא, וכיום המעסיק אינו חייב היום על פי חוק לדאוג לציוד לעובדים, אמנם נראה שהמעסיק חייב לוודא כי לעובדים יש את מלוא האמצעים והתשתיות להעתיק את מתכונת העבודה ל'עבודה מהבית', וכאשר יתעורר צורך בקניית ציוד ייעודי לצרכי העבודה, על המעסיק יהיה ברוב המקרים החובה לשאת בעלויות (למעט ציוד שיש בו שימוש נוסף מלבד צרכי העבודה) בפרט עם העתקת מתכונת העבודה לעבודה מהבית היא פרי יוזמתו של המעסיק, אולם כדאי כי העובד יגיע עם המעסיק למנגנון מוסכם של החזר הוצאות ונשיאה בעלויות העבודה מהבית.

כמו כן ניתנת האפשרות לעובד לבקש מהמעסיק להחליף את הזכאות לקבלת החזרי הנסיעות המגיעות לו על פי דין, לתשלום עבור הוצאות העסק.

בצד זה מוטלת החובה על הרשויות המוסמכות לבצע שינוי חקיקה הנחוצים עד מאוד ביחס לחוקי מגן המיושנים (דוגמת חוק שעות עבודה ומנוחה שאינו תואם למצב של 'עבודה מהבית'), ובצד זה לשלב את נושא החזרי ההוצאות של העובדים בעת עבודה מהבית.

פרטיות העובדים

בעיה נוספת הכרוכה בעת עבודה מהבית היא הגנת הפרטיות, פעמים רבות המעסיק דורש מהעובד להתקין מערכת ניטור על מחשבו האישי או לבצע איכון על הטלפון האישי, והשאלה היא כיצד מוטל על העובד לנהוג, האם עליו לציית להוראות המעסיק, או שהוראות אלו מנוגדות לכללי הגנת הפרטיות.

למעשה יש להפריד בין מקום שהמחשב או הטלפון של העובד נמצאים בבעלות המעסיק ובשימוש העובד, שבמצב כזה יש אפשרות חוקית למעסיק לעקוב אחר העובד במעקב נקודתי בלבד הנדרש עקב מתכונת העבודה של העובד (פסק דין תקדימי קבע כי העובדה שהמחשב והטכנולוגיות המידע הנמצאים ביד העובד הינם בבעלות המעסיק אינה מתירה לחדור לפרטיות העובד, אלא במקרי קיצון בלבד), למקום שהמחשב או הטלפון הינם בבעלותו הפרטית של העובד שבמצב כזה החוק אוסר במפורש לבצע מעקב אחר העובד וזו פגיעה בכללי הגנת הפרט.

עבודה מהבית – האם המוסד לביטוח לאומי מכיר בתאונה בבית כתאונת עבודה? ומהם התנאים לכך

מגפת הקורונה גרמה לרבים מאתנו לעבור לעבודה מהבית, העובדים אימצו בחום אפשרות זו, ומעסיקים רבים הבינו את הפוטנציאל העסקי (הפחתת הוצאות העסק מחד, והגדלת תפוקת העבודה מאידך) הקיים בעבודה מהבית, והחליטו להמשיך במתכונת זו גם אחרי הסרת הסגרים וירידת התחלואה.

מצב זה שבו העובד עובר למתכונת עבודה מהבית מעלה שאלות רבות שמתמודדים עימה עובדים רבים, אחת השאלות המרכזיות, האם העובד מבוטח בזמן העבודה מהבית.

באופן כללי ניתן לומר, כי גם עובד מהבית נכלל במסגרת הביטוח כמו כל עובד במשרד, כל עוד הוא משלם באופן שוטף את תשלומי הביטוח לאומי, ותאונה הנגרמת בעבודה מהבית מוכרת בביטוח הלאומי כתאונה עבודה על כל המשתמע מכך, אלא שלרוב המוסד לביטוח לאומי נוהג שלא להכיר בפגיעות של אותו עובד כתאונות עבודה, בטענה שלפיה הפגיעה אינה קשורה לביצוע העבודה, וחובת ההוכחה כי התאונה נוצרה מחמת העבודה מוטלת על העובד.

לפי החוק הקיים בביטוח הלאומי, תאונה של אדם תיחשב לתאונת עבודה בתנאי שהאירוע התרחש בזמן עבודתו של הנפגע, זמן העבודה הוגדר עד לא מזמן בצורה ברורה בין השעות 18:00 – 8:00 שאלו שעות העבודה המקובלות במדינת ישראל, החוק אף הוסיף סטיות קלות מהדרך ממקום הלינה למקום העבודה או להיפך (כמו הליכה לבית הכנסת או איסוף ילד מהגן) בכלל הביטוח, אבל בעבודה מהבית שאין שעות מוגדרות לעבודה נכנס העובד לבעיה, היאך יכול הוא להוכיח את הקשר בין התאונה לעבודה.

Tags :
Share This :