שונות מהמגזר הערבי הכללי והינו בעל מאפיינים ייחודיים בשל מיקום גאוגרפי ותרבות שונה מהתרבות הערבית הסטנדרטית.
כאשר הנשים והנערות במגזר הבדואי מועסקות בדרך כלל במשרה מלאה.
גם כאשר מדובר במספר נשים הנשואות לגבר אחד במגזר זה וללא קשר לגילן.
היציאה למעגל העבודה במגזר הבדואיי בשנים האחרונות הפכה לאינטנסיבית ומעל 90% מהנשים הבדואיות מצויות במעגל העבודה.
גם במגזר הבדואי בשנים האחרונות מוטמעת טכנולוגיה הכוללת מחשוב ביתי , טלפונים חכמים וטאבלטים באופן שהטכנולוגיה נגישה וזמינה בכל בית ובית.
הטמעת תרבות העבודה מהבית תורמת גם לפיריון העבודה במגזר הבדואי מאחר וגם הנשים וגם הגברים חוסכים את זמני הנסיעה אל וחזרה ממקום העבודה.
בדרך כלל הנסיעה של נשות ואנשי המגזר הבדואי מתבצעת בתחבורה המונית ,אוטובוסים ומיניבוסים בעיקר צפופים ובתנאי גודש תחבורתי כך שנחסך זמן הנסיעה היקר שאפשר להשתמש בו להגברת פיריון העבודה ותפוקה גבוהה יותר מצד העובדות והעובדים מהמגזר הבדואי.
חלק מהעובדים והעובדות במגזר הבדואי משתמשים בכלי רכב פרטיים בכבישים הגדושים ברכבים רבים וכך מתבזבז זמן יקר עבור נסיעה בדרכים מהבית למקום העבודה וחזרה ממקום העבודה הביתה.
העובדים במגזר הבדואי ובעיקר עובדות מועסקים במרכזי שירות של חברות רבות במשק הישראלי כגון חברות הביטוח, חברות גבייה, בנקים וחברות ומשרדים ממשלתיים ואף חברות תקשורת רבות ועוד ועוד.
במעבר הדרמטי לעבודה מהבית בתקופת מגיפת הקורונה השתתפו גם עובדים ועובדות אלו באופן שנטשו את מרכזי שירות הלקוחות הפיזיים באופן מאולץ בשל המגיפה באופן מלא או חלקי ומעבר לעבודה היברידית והשירות לא נפגע עקב היכולת לעבוד בהמשך תצורה מלאה מהבית של אותם עובדים ועובדות.
כך מצאו את עצמם אותן חברות ממשיכות גם לאחר סיום מגיפת הקורונה במודל עבודה היברידי באופן שמשלב עבודה פיזית ממרכזי השירות באופן חלקי ובשאר הזמן עבודה מהבית.
הבנת המודל ההיברידי על יתרונותיו הרבים של חסכון בזמן נסיעה למקום העבודה וממנו חזרה הביתה וחיסכון בהוצאות תפעול ואחזקה וכו' הפכו את המודל ההיברידי כמודל בר קיימא גם היום שנה ויותר לאחר סיום מגיפת הקורונה גם במגזר הבדואי.
מוסר העבודה הגבוה ואדיבות ואיכות השירות של העובדים והעובדות מהמגזר הבדואי אינם נפגעים כתוצאה ממעבר לעבודה מהבית אלא להיפך יש יתרון ביכולת העובדות והעובדים לשלב חיי משפחה ובית יחד עם קריירה ומתן שירות במסגרת העבודה מרחוק.
פתאום הפכו הבתים של הבדואים בישראל יותר ממוחשבים ומאובזרים במחשבים, מדפסות ומסכים כך שבסופו של דבר נהנים מאביזרים אלו יתר בני המשפחה הצעירים והמבוגרים יותר מעבר לשעות העבודה בהם מבוצע שימוש על ידי העובדים והעובדות מהבית.
המגזר הבדואי כיום עובר מהפכה נוספת המשפיעה על מודל העבודה מהבית והיא כניסת עובדים ועובדות מהמגזר הבדואי למגזר ההייטק יותר ויותר עובדים ועובדות המסיימים לימודי מדעי המחשב או הנדסת תוכנה מוצאים את עצמם משולבים בחברות טכנולוגיה בכל הגדלים ובכל התחומים וכך גם עובדים ועובדות אלו מהווים משקל גדול יחסי של עובדים ועובדות מהבית.
ברם, ישנם תחומי עבודה כגון בתחום הרפואה והרוקחות בהם מודל העבודה עדיין פיזי אך גם בתחום זה ישנם תחומים כגון התחום האדמיניסטרטיבי בהם ניתן באופן חלקי להמשיך ולעבוד מהבית כגון בתחום קביעת תורים ללקוחות לקופות החולים או מרפאות , טיפול בנושאים הכספיים למשל ,לוגיסטיקה באופן רחב הכולל אספקת תרופות למשל (החלק הרישומי של הזמנת תרופות למשל וכל ניהול המלאי הרישומי ) וכך גם בתחומים שבאופן מסורתי מודל העבודה של עובדי ועובדות המגזר הוא פיזי ישנו חלק שנשאר גם לאחר סיום מגיפת הקורונה כתחום שבו העבודה מתבצעת מהבית גם כיום.
תחום התקשורת למשל בו מועסקים גם עובדים ועובדות מהמגזר הבדואי ממשיך להיות היברידי בו גם אנשי תקשורת מהמגזר הבדואי ממשיכים לעבוד בחלק מהזמן מהבית ובחלק מהזמן במשרד או שטח עצמו.

עבודה מהבית לעקרות בית
בעבר הרחוק, נשים ישבו בבית, וגידלו בנחת את ילדיהן. הן היו חסרות השכלה בסיסית, רובן לא ידעו קרוא וכתוב, אלא רק לבצע את מטלות הבית השוטפות- בישול, כיבוס, ניקיון, וגידול של הדור הבא. הגבר היה המפרנס העיקרי ועול הכלכלה היה מוטל על כתפיו. החלוקה היתה מאוד ברורה, חד משמעית ובלתי ניתנת לערעור. עם התקדמות הדורות, ותרומת התנועה הפמיניסטית, נשים החלו להשכיל ולהשתלב גם הן במעגל העבודה. כיום שיעור התעסוקה בקרב נשים הוא מהגבוהים שהיו אי פעם. נשים מועסקות בכל תחום אפשרי, החל ממשרות ניהול בכירות וכלה בעמדות פוליטיות, ועוד ועוד. אבל, למרות הלגיטימציה המלאה שיש לאישה לצאת לעבוד ולהרויח כסף, עדיין אישה מטבעה מתאימה לגידול ילדים, ובדרך כלל גם רוצה בכך. מכיוון שכך, נשים רבות מוצאות את עצמן בדילמה הבאה:
מחד, הן רוצות להשקיע בבית, בילדים ובבן זוגן. ומאידך, יש צורך לעבוד כדי לפרנס ולהביא הכנסה הביתה. לחילופין, יש כאלו שאינן זקוקות לתוספת ההכנסה, כיוון שבן הזוג הוא המפרנס העיקרי, אך הן רוצות את תחושת הסיפוק וההצלחה המתלווה לעשייה. הן אינן מרגישות מיצוי ומימוש עצמי בישיבה בבית הכוללת טיפול בילדים ללא ערך מוסף.
לנשים כאלו, הפיתרון האידיאלי הוא ככל הנראה עבודה מהבית.
בצורה כזו, הן יכולות לממש את הצורך בעבודה- שנותן מענה לצורך בהכנסה או בסיפוק, ומצד שני, הן לא מוסרות את כל כולן לעבודה, ואינן משתעבדות לה.
העבודה מהבית מאפשרת גמישות ושחרור יחסיים, בקביעת שעות העבודה והיקפה. ברגע שהאישה אינה מחויבת להתייצב במקום העבודה בשעה יעודה ומוגדרת מידי בוקר, ולעזוב את המקום גם כן בשעה מסוימת, היא חופשיה הרבה יותר. אותה עובדת שבחרה לעבוד מהבית, יכולה לקום בבוקר בשעה סבירה ולא מוקדמת מידי, להעיר את ילדיה ברוגע, להלביש אותם, להכין אותם ללימודים מצוידים, לתת להם את כל הזמן וההשקעה שנדרשים, ואז לשלוח אותם בנחת למוסדות הלימוד, לארגן את הבית ולהתיישב לעבודה.
לאחר מכן, בשעות אחר הצהריים כשהם חוזרים ממוסדות הלימוד- היא יכולה לקבל אותם, ולהשקיע בהם את כל כולה. הילדים רגועים, שמחים, ומרגישים ביטחון כי אמא לידם, נותנת להם חום ואהבה באווירה רגועה, וזמינה להם כמעט בכל רגע שהם זקוקים לכך.
כמה שונה הדבר מאישה שעובדת מחוץ לבית, וצריכה להתעורר השכם בבוקר, עוד בטרם התעוררו הילדים, לצאת בלאט מהבית כדי שלא להעיר אותם, לעבוד שעות על גבי שעות ולחזור בשעות אחר הצהריים המאוחרות לילדים עייפים עצבניים ומתגעגעים, שמתנפלים עליה ומחכים לכל פיסת יחס מאמא שאותה הם לא ראו מאז אתמול בלילה…. מאיפה היא תגייס את הכוחות לתת להם את מה שהם זקוקים לו, כאשר היא בעצמה עם מצברים מרוקנים, לאחר היום המתיש שעברה? שלא לדבר על הבעל, שכמעט ולא מרגיש את נוכחותה של אשתו בחייו, ובנוסף, נופל עליו הרבה מעול גידול הילדים, ללא יחס ליכולותיו כגבר…. עבודה מהבית