בסופו של דבר המסקנה היא שאומנם מורכב לשלב הורות לילדים עם צרכים מיוחדים ועבודה מהבית, אך עם יצירת סדר יום מחושב, מציאת תמיכה ראויה, נטילת הפסקות יזומות במהלך היום ושיחה רצינית עם המעסיק, אפשר להגיע לתוצאות משביעות רצון מהעבודה יחד עם הטיפול בילד.

החשיבות של אבטחת סייבר והגנת מידע בעבודה מהבית – מאמר 1

מגיפת COVID-19 שינתה באופן משמעותי את אופן העבודה שלנו, כאשר עובדים רבים עובדים מהבית במקום ללכת למשרד. למרות שלעבודה מהבית יש את היתרונות שלה, כמו גמישות מוגברת וזמני נסיעה מופחתים, יש לזה גם סיכוני אבטחת סייבר משמעותיים. עבודה מהביתהובילה לעלייה באיומי סייבר, וחברות חייבות לנקוט באמצעים הדרושים כדי להגן על הנתונים שלהן ולהבטיח שהעובדים המרוחקים שלהן מאובטחים.

עבודה מהבית יצרה אתגרים חדשים עבור חברות, כולל איומי אבטחת סייבר. האקרים מנצלים את נקודות התורפה של עבודה מהבית, וחברות חייבות ליישם את אמצעי אבטחת הסייבר הנכונים כדי להגן על עצמן. במאמר זה, נדון בחשיבות של אבטחת סייבר בעבודה מהבית והגנת נתונים ונספק טיפים כיצד לשמור על אבטחת כוח העבודה המרוחק שלך.

הסיכונים של עבודה מרחוק

עבודה מרחוק הובילה לעלייה באיומי סייבר, כולל התקפות דיוג, תוכנות זדוניות ותוכנות כופר. התקפות פישינג הן אחד הסוגים הנפוצים ביותר של איומי סייבר, והן כוללות הטעיית משתמשים לספק מידע אישי או אישורי התחברות. בעבודה מרחוק, עובדים רגישים יותר להתקפות פישינג מכיוון שהם עובדים על המכשירים האישיים שלהם וייתכן שלא תהיה להם אותה רמת הגנה כמו במכשירי העבודה שלהם.
סיכון נוסף הקשור לעבודה מרחוק הוא השימוש ברשתות Wi-Fi לא מאובטחות. כאשר עובדים עובדים מהבית או במקומות ציבוריים, הם עשויים להתחבר לרשתות Wi-Fi לא מאובטחות שהאקרים נגישות אליהן בקלות. האקרים יכולים ליירט את הנתונים המועברים ברשת ולהשתמש בהם למטרות זדוניות.
לבסוף, עבודה מהבית הגבירה גם את הסיכון לאיומי פנים. כאשר עובדים עובדים מהבית, ייתכן שלא תהיה להם אותה רמת פיקוח כמו במשרד, מה שעלול להוביל לשימוש לרעה בנתוני החברה. עובדים עלולים לשתף בטעות מידע סודי או לגנוב נתונים בכוונה, מה שמעמיד את החברה בסיכון.

החשיבות של אבטחת סייבר והגנת מידע

אבטחת סייבר והגנה על נתונים הם חיוניים עבור חברות שיש להן עובדים מרוחקים. חברות חייבות להבטיח שכוח העבודה המרוחק שלהן משתמש במכשירים וברשתות מאובטחות כדי למנוע התקפות סייבר. הם חייבים גם ליישם פרוטוקולי אבטחה המגינים על הנתונים שלהם מפני איומים פנימיים.
אמצעי אבטחת סייבר כוללים שימוש בחומות אש, תוכנות אנטי וירוס והצפנה. חברות חייבות גם ליישם אימות רב-גורמי כדי למנוע גישה לא מורשית למערכות שלהן. בנוסף, עליהם להשתמש ברשתות וירטואליות פרטיות (VPNs) כדי להצפין נתונים המועברים ברשתות לא מאובטחות.
הגנת מידע חשובה לא פחות עבור חברות עם עובדים מרוחקים. חברות חייבות להבטיח שהעובדים שלהן משתמשים בפתרונות אחסון וגיבוי בענן מאובטחים כדי להגן על הנתונים שלהם. כמו כן, עליהם ליישם בקרות גישה לנתונים כדי למנוע גישה בלתי מורשית למידע סודי.

שיטות עבודה מומלצות לעבודה מרחוק אבטחת סייבר והגנת נתונים

הנה כמה שיטות עבודה מומלצות לאבטחת סייבר והגנה על נתונים בעבודה מרחוק:

השתמש במכשירים וברשתות מאובטחות: ודא שהעובדים שלך משתמשים במכשירים וברשתות מאובטחות. ספק להם מכשירים בבעלות החברה ודרוש מהם להשתמש ברשתות Wi-Fi מאובטחות.

הטמעת פרוטוקולי אבטחה: הטמעת פרוטוקולי אבטחה, לרבות חומות אש, תוכנות אנטי-וירוס, הצפנה ואימות רב-גורמי.

השתמש ברשתות וירטואליות פרטיות (VPNs): השתמש ב-VPN כדי להצפין נתונים המועברים ברשתות לא מאובטחות.

הדרכת העובדים שלך: הדרכת העובדים שלך על שיטות עבודה מומלצות לאבטחת סייבר, כולל כיצד לזהות הודעות דוא"ל דיוג וכיצד להשתמש ברשתות מאובטחות.

הטמע בקרות גישה לנתונים: הטמע בקרות גישה לנתונים כדי למנוע גישה לא מורשית למידע סודי.

השתמש בפתרונות אחסון וגיבוי בענן: השתמש בפתרונות אחסון וגיבוי בענן מאובטחים כדי להגן על הנתונים שלך.

עקוב אחר המערכות שלך: עקוב אחר המערכות שלך לאיתור פעילות חשודה והטמיע תוכנית תגובה לאירועים במקרה של מתקפת סייבר.

סיכום

עבודה מהבית הפכה למציאות חדשה עבור עובדים רבים, וחברות חייבות לנקוט בצעדים הדרושים כדי להגן על הנתונים שלהן ולהבטיח שהעובדים המרוחקים שלהן מאובטחים. הסיכונים הכרוכים בעבודה מרחוק הם משמעותיים, וחברות חייבות ליישם אמצעי אבטחת הסייבר הנכונים למניעת התקפות סייבר והפצות מידע. חברות צריכות להשתמש במכשירים וברשתות מאובטחות, ליישם פרוטוקולי אבטחה, להכשיר את העובדים שלהן, להשתמש בבקרות גישה לנתונים ולנטר את המערכות שלהן לאיתור פעילות חשודה. על ידי נקיטת אמצעים אלה, חברות יכולות להגן על הנתונים שלהן ולשמור על אבטחת כוח העבודה המרוחק שלהן.

בנוסף, עבודה מהבית הביאה יתרונות רבים, אך היא גם יצרה סיכוני אבטחת סייבר חדשים. חברות חייבות לנקוט בצעדים הדרושים כדי להגן על הנתונים שלהן ולהבטיח שכוח העבודה המרוחק שלהן מאובטח. אמצעי אבטחת סייבר והגנה על נתונים כגון חומות אש, תוכנות אנטי-וירוס, הצפנה, אימות רב-גורמי, VPNs, בקרות גישה לנתונים, אחסון בענן ופתרונות גיבוי יכולים לעזור לחברות להגן על הנתונים שלהן ולמנוע התקפות סייבר. על ידי יישום אמצעים אלה, חברות יכולות להבטיח שכוח העבודה המרוחק שלהן מאובטח והנתונים שלהן מוגנים.

האם מודעות הדרושים רלוונטיות ואפקטיביות?
במאמר הבא אדבר על מודעות הדרושים בלוחות המודעות השונים, מי משתמש בהן והאם יוצאת לו מזה עבודה? האם הסינון שהלוחות מייצרים מביאים עובדים רלוונטיים לעבודה? או את העובדים לעבודתה שמתאימה להם? כמה אחוזי הצלחה המודעות מייצרים בהתאמה שבין עובד למקום עבודה.
מודעות דרושים זה אופציה ג למחפשי העבודה, לאחר שמיצו את קשריהם עם חברים ובני משפחה ולאחר שהגישו קורות חיים ולא התקבלו לעבודות עם ערך מקצועי מתחומם. רק אז העובדים פונים ללוחות הדרושים למיניהם ומיד ניגשים לסינון.
מה השכר המבוקש (אף פעם לא תואם את הרצון), מה המיקום הרלוונטי ברדיוס מסוים, כן ברכב לא ברכב, עבודות עם תנאים סוציאליים מסויימים וכאלה שלא, סינון שמדבר על סוגי עבודות ותחומים שונים: אדמיניסטרציה, כוח אדם, תכנות, ועוד מקצועות וגם סינון הנוגע בעבודה מהבית, כמה משרות ואיזה סוג של משרה.
הסינון הוא תמיד אופטימי מדי למבקש כמו שאמרתי, השכר אף פעם אינו תואם את רצון העובד, והעבודה אף פעם לא ורודה כמו שהיא מוצגת בפילטר החיפוש של הלוח מודעות.
אדם שמחפש עבודה בחצי משרה עם תנאים של פנסיה וקרן השתלמות, ברדיוס של עד 10 קמ מהבית מתפשר על עבודה ברדיוס של 20 קמ ללא החזרי נסיעה, ללא קרן השתלמות וגם השכר אינו מתגמל כמו שהוצג.
יש סיבה אחת שהדבר הזה קורה.
מקומות התעסוקה מבינים את כורך המציאות שיש בלוחות הדרושים, עובדים שמחפשים עבודה בלוחות האלה כי כבר לא נשארה להם ברירה והם מחפשים לסגור מהר הכנסה קבועה, כורך המציאות בקרב העובדים משחק כקלף רציני למשא ומתן עבור המעסיק.
העובד יתפשר על התנאים, על השכר, אפילו על העבודה והמרחק שלה העיקר להיכנס לשוק העבודה וכמה שיותר מהר.
כל זה יוצר חוסר התאמה מוחלט בין עובד למעסיק (אני לא מכליל יש אנשים שמצאו את עבודת חלומותיהם בלוחות הדרושים למיניהם) אבל הרוב המוחלט הוא שקובע, הרוב המוחלט אף פעם לא מרוצה מההתאמה שנוצרה לו בלוח כזה או אחר.
אז מה עושים כדי למנוע את זה?
נסגרים מראש על מה רוצים ולא נותנים לפילטר במנוע החיפוש להחליט בשבילך. לקבוע קווים אדומים של תנאים, של מרחק, של סוגי משרה ועוד. הקווים האדומים עלולים לפסול את העבודה השנייה והשלישית שתחפשו אבל יביא אתכם להתאמה כמעט מושלמת עבור מה שאתם מחפשים (כל עוד לא קפצתם מעל הפופיק).
ולמעסיקים וללוחות הדרושים אני אומר, אל תפתחו ציפיות בקרב המחפשים, אל תרשמו דברים שאתם לא מתכוונים אליהם.
אם אתם לא יודעים לתת שכר מסוים, אל תפרסמו אותו, אם העבודה לא בתל אביב אלא במרחק נסיעה משם, תציינו זאת.
בסופו של דבר זה אינטרס של שני הצדדים שתיהיה התאמה בין עובד למקום עבודה או בין עוסק למעסיק.
אני אסכם את המאמר ואומר, לוחות הדרושים השונות הן רלוונטיות מאוד ויכולות להיות כלי מועיל לכלכלה הישראלית או לשוק התעסוקה, צריך לוודא שהן נוחות עבור מי שמחפש עבודה, שלא יתקל במניפולציות או חתולים בשק. כל חודש שאותו עובד לא מייצר הכנסה זה קשה במדינה כמו שלנו והמטרה היא שלכולנו תיהיה סביבת חיים ראוייה. אז צמצמו את הזמן בסינון לא רלוונטי, תחסכו לשוק התעסוקה ולעובדים בו עוגמת נפש וזמן שבו יכול הייתה להיות התאמה רלוונטית במקום אחר, המלחמה על העובדים צריכה להיות הוגנת מצד המעביד אבל בעיקר עבור העובד.
לסיום יש משפט שאומר "עבודה היא חיינו וזה לא בשבילנו", כמעסיק הייתי רוצה לקבל עובדים שלא מכירים בו ולא חיים אותו ובהתאם גם הייתי מציג תנאים ראויים.