בתהליך חיפוש כול עבודה ומקצוע, אני נתקלים במושג ראיון עבודה. ראיון עבודה הינו השלב הראשון אז

א-אוכלוסיה סוציו אוקנומית
אינם משתתפים בכח ב-העבודה שנים 1973-2022
ג. בן זוג נשוי הנעדר לרגל עבודה או לימודים, אך בן או בת זוגו מתגוררים בדירה וזו הכתובת הקבועה של הזוג (לא כולל בני זוג שחיים בנפרד).
ד. אנשי צוות של מטוסים ושל אניות שזו כתובתם הקבועה בארץ, כלומר הכתובת שבה הם נוהגים ללון בארץ.
ה. בן משפחה שמתגורר בזמן הביקור בדירה שנדגמה ואין לו כתובת קבועה אחרת בישראל.
ו. בן משק בית שעבר להתגורר בבית אבות לפני חודש או פחות.
ז. בן משק בית השוהה בבית חולים חודש או פחות.
ח. בן משק בית השוהה בחו"ל שנה או פחות ברציפות.
ט. בן משק בית לא נשוי הנעדר מהבית לרגל חופשה, עבודה או לימודים בקורס קצר, ואין לו כתובת קבועה אחרת בארץ.
י. בן משק בית הלומד בפנימייה אזרחית או צבאית וכן מי שגר במעונות סטודנטים אך בזמן החקירה נמצא בבית הוריו – אם זמן החקירה הוא בתקופת החופש הגדול.
יא. בן משק בית השוהה בבית סוהר (כולל מוסד וכפר עבודה) או במוסד למוגבלים (עיוורים, חירשים, אילמים, מפגרים) חודש או פחות.
במשק בית לא נכללים:

א. בן זוג נשוי שעזב את הבית ואינו מתכוון לחזור (כלומר – בן זוג החי בנפרד, גם אם לא התגרש עדיין).
ב. בן זוג נשוי שמתגורר בכתובת שונה מזו של משפחתו (בן או בת זוגו וילדיו) בשל עבודה או לימודים, אפילו אם לן בכתובת זו רוב ימות השבוע.
ג. בן משק בית הלומד בפנימייה וכן מי שגר במעונות סטודנטים – אם זמן החקירה הוא במשך שנת הלימודים.
ד. בן משפחה השוהה בקיבוץ במסגרת נח"ל או של"ת טרום צבאיים.
ה. בן משפחה המתגורר זמנית בדירה שנדגמה אך רוב ימות השנה לן בדירה אחרת המהווה את כתובתו הקבועה.
ו. בן משפחה שעבר לגור בבית אבות לפני יותר מחודש.
ז. בן משפחה לא נשוי הנעדר מהבית, ויש לו בארץ כתובת (אזרחית) אחרת שבה הוא לן רוב ימות השבוע.
ח. בן משפחה השוהה בבית חולים יותר מחודש.
ט. בן משפחה השוהה בבית סוהר (כולל מוסד וכפר עבודה) או במוסד למוגבלים (עיוורים, חירשים, אילמים, מפגרים) יותר מחודש.

  1. גודל משק הבית: נקבע לפי מספר הנפשות הכלולות במשק הבית לפי ההגדרה הנ"ל.
  2. השבוע הקובע: השבוע המסתיים בשבת שלפני הפקידה בסקר.
  3. תכונות כוח העבודה השבועי:
    6.1 כוח העבודה השבועי: כל בני 15 ומעלה שהיו "מועסקים" או "בלתי מועסקים" בשבוע הקובע, לפי ההגדרות המפורטות להלן.
    6.1.1 מועסקים: אנשים שעבדו (בישראל או בחו"ל מטעם מוסד או חברה ישראליים) בעבודה כלשהי שעה אחת לפחות בשבוע הקובע, תמורת שכר, רווח או תמורה אחרת: כל העובדים בקיבוצים (בין בשירותים ובין בענפים אחרים); בני משפחה שעבדו בעסק המשפחתי בשבוע הקובע ללא תשלום 15 שעות או יותר; אנשים השוהים במוסדות, שעבדו 15 שעות או יותר בשבוע; משרתים בצבא (חובה או קבע); אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם.
    קבוצת המועסקים מורכבת משלוש קבוצות משנה:
    א. עבדו בהיקף מלא: אנשים שעבדו 35 שעות או יותר בשבוע הקובע.
    ב. עבדו בהיקף חלקי: אנשים שעבדו 1–34 שעות בשבוע הקובע.
    ג. נעדרו זמנית מעבודתם: אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם הרגילה בכל השבוע הקובע עקב מחלה, חופשה, שירות מילואים, צמצום בהיקף העבודה, סכסוך עבודה, הפסקה זמנית של העבודה (עד 30 יום) או סיבה אחרת. אנשים שנעדרו רק בחלק מהשבוע הקובע אינם נכללים בקבוצה זו.
    בהגדרה נכללים אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם רק אם יש להם זיקה פורמלית למקום העבודה, כלומר חזרתם לעבודה אצל אותו מעביד בתום תקופת ההיעדרות מובטחת.
    אנשים שנעדרו יותר משנה אינם נכללים בקבוצה זו.
    יש לציין כי היקף ההעסקה בדרך כלל – מלא או חלקי – נקבע על פי מספר שעות העבודה שעובד המועסק בדרך כלל (לא בשבוע הקובע).
    6.1.2 בלתי מועסקים: אנשים שלא עבדו כלל (אפילו שעה אחת בשבוע הקובע) אך חיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לפקידתם בסקר, על ידי רישום בלשכת עבודה של שירות התעסוקה, על ידי פנייה אישית או בכתב למעביד או בדרכים אחרות, והיו יכולים להתחיל לעבוד בשבוע הקובע אילו הוצעה להם עבודה מתאימה ("זמינים לעבודה"). כולל אלו שהובטחה להם עבודה בתוך 30 יום.
    יש לציין כי אדם שלא היה זמין לעבודה בשבוע הקובע בשל מחלה או מילואים – ייחשב בלתי מועסק.
    קבוצת הבלתי מועסקים מורכבת משתי תת-קבוצות:
    א. בלתי מועסקים שעבדו בישראל או בחו"ל מטעם מוסד או חברה ישראליים ב-12 החודשים שקדמו לפקידתם בסקר.
    ב. בלתי מועסקים שלא עבדו בישראל או בחו"ל מטעם מוסד או חברה ישראליים ב-12 החודשים שקדמו לפקידתם בסקר.
    דרכים לחיפוש עבודה באופן פעיל:
  1. תכונות כוח העבודה השנתי:
    7.1 כוח העבודה השנתי: כל בני ה-15 ומעלה שהיו בכוח העבודה השבועי, וכן אלה שעבדו בישראל או בחו"ל מטעם מוסד או חברה ישראליים במשך השנה אך לא היו בכוח העבודה השבועי.
    7.2 מועסקים במשך השנה: כל בני ה-15 ומעלה שעבדו בישראל או בחו"ל מטעם מוסד או חברה ישראליים לפחות יום אחד ב-12 החודשים שקדמו לפקידתם בסקר. אנשים שעבדו פחות מחודש נחשבים ככאלה שעבדו חודש אחד.
    7.3 אינם בכוח העבודה השנתי: אינם בכוח העבודה השבועי, ולא עבדו כלל בארץ או עבדו בחו"ל עבור מוסד או חברה לא ישראליים במשך 12 החודשים שקדמו לפקידתם בסקר.
  2. גיל העבודה: גברים בני 15–66.
    נשים בנות 15–61.
    עד שנת 2008: גברים בני 15–64, נשים בנות 15–59.
    משק בית עם נפשות בגיל העבודה: משק בית שיש בו נפש אחת לפחות בגיל העבודה.
    משק בית עם נפשות מעל גיל העבודה בלבד: משק בית שיש בו רק נפשות מעל גיל העבודה.
  3. ילדים במשק בית: כל הילדים עד גיל 17 (ועד בכלל) במשק הבית. אינו כולל בני 15–17 שהם ראשי משק בית או בני/בנות זוג של ראשי משק בית, או שיש להם ילדים משלהם במשק הבית.
    יש לציין כי בסקרי כוח אדם לשנים 1998–2001, לפי שיטת הניפוח שהייתה נהוגה בסקר, ילדים שהם ילידי ישראל ונולדו לעולי 1990 ואילך נכללו בשכבות הניפוח של אלה ש"אינם עולים". אי לכך, התקבל אומדן חסר של מספר ילדי עולים. מ-2001 נעשו העיבודים לפי קבוצות ניפוח חדשות.[1]
  4. מספר חדרים בדירה: כל החדרים המשמשים למגורים של בני משק הבית. במניין החדרים לא נכללים מטבח, חדר אמבטיה, בית שימוש, מרפסות, חדרים המשמשים לצורכי עסקים או לעבודה בלבד וחדרים המושכרים לדיירים. עד 1979 נמנה חצי חדר כחדר; החל ב-1980 נעשה רישום מלא של חדרים וחצאי חדרים, ולכן עובדו נתוני 1980 פעמיים.
  5. מספר נפשות לחדר (צפיפות דיור): מספר הנפשות הגרות במשק הבית מחולק בסך כל החדרים המשמשים למגורים של בני משק הבית.
  6. ממוצע נפשות למשק בית: סך כל הנפשות בכל משקי הבית מחולק במספר משקי הבית.
    דת וקבוצת אוכלוסייה: הראשון ברשימת בני משק הבית בשאלון הוא היחיד מבין בני משק הבית שנשאל בנוגע לדתו. דתו של הראשון ברשימת בני משק הבית בשאלון נרשמת כדתם של כל בני משק הבית בעלי תעודות זהות ישראלית. בני משק בית שאינם בעלי תעודת זהות ישראלית נשאלים בנוגע לדתם. הסיווג לפי דת כולל יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ודת אחרת (הכוללת גם "ללא דת" ו"דת לא ידועה"). הסיווג לפי קבוצת אוכלוסייה כולל יהודים, ערבים ואחרים.
    עד שנת 2001 הוגדרו שתי קבוצות אוכלוסייה: יהודים ובני דתות אחרות. הקבוצה של בני דתות אחרות כללה את כל אלה שהשיבו כי אינם יהודים ועד תחילת שנות ה-90 היו אלה בעיקר ערבים. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 חולקה הקבוצה של בני דתות אחרות בשנת 2002 לשתי קבוצות אוכלוסייה:
  1. שנות לימוד: מספר השנים שלמד הנדגם באופן סדיר בבתי ספר, לא כולל לימוד עצמי או השתתפות בקורסים לא סדירים. בספירת שנות הלימוד מביאים בחשבון את שנות הלימוד שהגיעו לסיומן ואת שנת הלימוד הנוכחית (למי שלומד בעת הפקידה).
  2. סוג בית ספר אחרון: סוג בית הספר האחרון שבו למד או לומד הנדגם, גם אם לא סיים את לימודיו בו.
  3. התעודה (תואר) הגבוהה ביותר: התעודה הגבוהה ביותר שאדם קיבל במשך לימודיו בבתי ספר או במסגרות לימודים המקנות תעודות רשמיות (לא כולל תעודת סיום קורס, תעודת סיום השתלמות וכדומה).
  4. ראש משק בית: בלוחות של סקרי כוח אדם, ראש משק הבית הוא מי שממלא תפקיד זה מבחינה כלכלית, כלומר המפרנס העיקרי של משק הבית.
    בשנת 1995 שונתה הגדרת ראש משק הבית והוא נקבע לפי מידת ההשתתפות בכוח העבודה והיקף המשרה, ללא התייחסות לגיל, למין או להכנסה.
    ראש משק הבית הוא מועסק שעובד בדרך כלל 35 שעות או יותר בשבוע (בעדיפות ראשונה); מועסק שעובד עד 34 שעות בשבוע (בעדיפות שנייה); או בלתי מועסק (בעדיפות אחרונה).
    אם יש יותר מאדם אחד במשק הבית שמתאים לפי ההגדרה להיות ראש משק בית או שאין אדם כזה, יהיה ראש משק הבית מי שהמרואיין מחשיב ראש משק בית.
    הערות:
  1. מספר הילדים לפי קבוצת גיל: מתקבל מידע על מספר הילדים של כל אישה השייכת למשק הבית ועל סך כל הילדים השייכים אליו, לפי גיל הילד.
  2. שעות עבודה בשבוע: מספר שעות העבודה שעבד למעשה המועסק בשבוע הקובע, כולל שעות עבודה נוספות באותו מקום עבודה או במקומות עבודה אחרים, שעות הכנה של מורים ואמנים, שעות המתנה (של נהג, סבל וכו') וכן שעות עבודה של אדם שעבד ללא תשלום בעסק או במשק החקלאי של המשפחה (אם עבד 15 שעות או יותר בשבוע).
    ממוצע שעות עבודה בשבוע: סך כל שעות העבודה בשבוע של כלל המועסקים מחולק במספר המועסקים. ממוצע שעות עבודה בשבוע מחושב הן עבור כלל המועסקים (כולל אלה הנעדרים זמנית מעבודתם) והן עבור המועסקים ללא הנעדרים זמנית מעבודתם, עבודה מהבית