ברגע שכל זה קורה בן או בת הזוג שעובדים מהבית יודעים איפה ומתי הם יכולים להושיט יד ומתי לא, ככה גם רמת האפקטיביות של העבודה אלא פגעת, וגם רמת האפקטיביות של תפעול הבית מגיע לרמה המקסימלית מבלי לפגוע ברמת האפקטיביות של העבודה.
עצם העובדה שהעובד עובד מהבית, יכול לתת לו גם להתגמש עם הדברים במקרים מיוחדים, כמו במידה וצריך לקבוע תור לרופא דבר שלא נעשה בתדירות יום יומית, אותן גם ניתן לקבוע מראש, וככה העובד מהבית יכול לדעת מראש שביום ובשעה ההיא הוא אינו פנוי להיות בעבודה, והוא יבחר שעה אחרת לעבוד בה.

הרבה אנשים היום עובדים מחוץ לבית ולא תמיד זה קל להם, מכיון שיש להם ילדים קטנים או תינוקות שזה עתה נולדו שלא יכולים לעזוב אותם ללא השגחה וללכת לעבודה שלהם ללא מסגרת לילדיהם הרכים. בעקבות כך יש הרבה מעונות יום של ילדים ומעונות יום לכל הגילאים בכל הארץ , וזה דבר שיכול לאפשר להורים לעבוד חצי יום ולפעמים אפילו עד שעות הצהריים המאוחרות ללא כל חשש. מעונות האלו מסובסדים בדרך כלל על ידי העירייה והרשויות בורה משמעותית, שאם לא כן לא יהיה שווה להורים לצאת לעבוד מחוץ לבית כיון שללא הסבסוד הכסף של העבודה שהם עבדו כל החודש או אפילו חלק גדול מהמשכורת שלהם ילך בשביל אותם המעונות יום האלו, מה שיוצר מצב שאנשים יעדיפו לא לצאת ולעבוד מחוץ לבית אלא להישאר אם ילדיהם בבית , בעקבות כך כדי לעודד יציאה לעבודה שאותם ההורים יצאו לעבוד, המדינה החליטה לתקצב את המעונות יום לילדים.

אבל יש פעמים שהמעונות יום לא תמיד עוזרים לכולם מכיון שיש כאלו הורים שחוזרים לפעמים יותר מאוחר מהשעות של המעון שנסגר כל יום בשעה מסוימת, וכן יש מקרים שאין מעון באותו מקום מגורים או סמוך לביתם של ההורים שזקוקים אלא זה נמצא יותר רחוק ממקום מגוריהם ואין להם את האפשרות לשים את הילד הקטן באותו המעון המרוחק ,ולפעמים גם נסיעה רחוקה לא טובה לילד מאוד קטן ובמיוחד בשעות הבוקר המוקדמות שרק זה עתה קם משנתו.

עבודה מהבית בתחום הזה יכולה לתת תשובה להרבה מאוד הורים שעובדים ואין להם את האפשרויות לשים במעונות יום של העירייה יכולה לעזור מאוד לאותם אנשים.

עבודה מהבית בתחום של מעון יום פרטי לאנשים שאוהבים התעסקות עם ילדים זה דבר שיכול להתאים להם מאוד וגם לא דורש הוצאה כספית כמו לשכור גן או לשכור מקום עבודה. אלא פשוט עבודה מהבית. כמובן שהאנשים שעובדים של טיפול ושמירה על גיל הרך הם אנשים שדרוש מהם מלא סבלנות מלא חום ואהבה למקצוע שבהחלט לא יכול התאים לכל אחת אלא נדרש כישורים שלא לכל אחת יש. וכמובן על ידי שהם יעשו את העבודה בצורה הטובה ביותר הם יכולים להצליח מאוד ולמשוך עליהם עוד הרבה אנשים תושבי המקום שישמעו עליהם על ידי אנשים שימליצו עליהם וירצו גם להשתמש בשירות שלהם.

עבודה בתחום של הגיל הרך דורשת הרבה מאוד אחריות והרבה שימת לב, ולכן לא לכולם העבודה בתחום הזה יכולה להתאים וכמובן שההודים תמיד ירצו לקבל תגובות טובות על אותו מקום שהם מעונינם שילדיהם ישהו בו מאנשים שכבר היו במעון ונהנו.

וכן ישנה אפשרות למשל לילדים שלומדים בגן ולא במעון שמסיימים את הגן בשעה המקובלת, אבל כיון שההורים עובדים ולא נמצאים בבית בשעות האלו ומעונינים במקום שיקבל את את ילדיהם בצהריים ויגיש להם ארוחה חמה ויעסיק אותם לכמה שעות עד שההורים יחזרו ולא לכל היום מהבוקר, שזה לא עבודה קשה ולא לכל היום וכמובן עבודה מהבית.

עבודה מהבית בתחום הזה יכולה להכניס משכורת טובה מאוד ככל שיש יותר ילדים באותו המעון כך ההכנסה גדלה יותר.

ישנה אפשרות גם לפתוח גן מהבית לגיל היותר מתקדם לאו דווקא מעון אלא אפילו גן לחצי יום שזה דבר שבדרך כלל מאוד נצרך בכל מקום.

מכירים את האנשים האלה שידעו מגיל צעיר מה הם רצו להיות כשיהיו גדולים וזה באמת מה שהם עושים היום? אז אני לא מאלה, והאמת לא יצא לי להכיר הרבה כאלה… אבל רוב מי שאני מכירה מצא איזושהי עבודה, לא תמיד בתחום שהוא למד ונשאר שם לכמה שנים, אחר כך התקדם קצת בתפקיד באותה חברה, או בחברה מתחרה וכך הלאה. יש אנשים שהדרך הזאת בעולם העבודה מתאימה להם. הם אוהבים את השיגרה, את המוכר ואת המסגרת, אלה נותנים להם ביטחון. אבל כולנו כבר יודעים שהביטחון הזה ובטח הקביעות במקומות העבודה הם לרוב, נחלת העבר. זה מה שדור ההורים שלנו או לחלקכם דור הסבים הכיר ולשם הם כיוונו אותנו. הם עודדו אותנו ללכת ללמוד מקצוע או תואר ולהיכנס למקום עבודה קבוע ויציב ולהישאר לעבוד שם עד הפנסיה. אבל כפי שכתבתי, המציאות השתנתה ואנחנו חייבים ללמוד להסתגל לשינויים האלה. אנחנו צריכים ללמוד איך לא שמים את כל הביצים בסל אחד, כי יום יבוא והסל הזה יקרע וכל הביצים ישברו.

יש אנשים, כמוני, שהמקצוע שהם רצו לעבוד בו כשהיו קטנים, נתקל בהרבה חומות, בעיקר חברתיות. למשל, החלום להיות אמן. החברה שלנו לא מכירה את האמנות כמקצוע, אלא כתחביב. הקולות אותם אדם כמוני שומע מגיל צעיר הן שמאמנות לא מתפרנסים. אז מה עושה מישהו כמוני? מחפש משהו יותר פרקטי ללמוד ולעבוד בו, כי חייבים להתפרנס. לפעמים הוא מצליח למצוא מקצוע שקרוב לתחום שלו אבל לפעמים גם חסר לו את הידע וההיכרות עם התחומים הנושקים ומגיע למשהו אחר לגמרי, שחשב שיהיה לו מספיק מעניין ופרקטי בתחום העבודה.

מפה לשם, כך מצאתי את עצמי לומדת פסיכולוגיה לתואר ראשון. אז נכון שסיימתי בהצטיינות כי אני שאפתנית ורציתי להשאיר את האפשרות לתואר שני פתוחה. אבל את האמת, השתעממתי רוב התואר והשתעממתי בחונכויות שעשיתי במהלך התואר כדי לקבל קצת ניסיון בשטח. בקיצור, לא מצאתי את עצמי שם. אחרי התואר הראשון, כשהבנתי שלתואר השני בפסיכולוגיה אני לא אמשיך (רק עם תואר ראשון אי אפשר לעבוד בתחום), הלכתי לעשות מבחני התאמה לתואר שני כדי לנסות להבין מה מתאים לי כמקצוע. שילמתי ממיטב כספי, נבחנתי במשך שעות ארוכות וישבתי לשיחה עם פסיכולוגית תעסוקתית, רק כדי שתתאים לי שלוש אפשרויות לתואר שני. לצערי, גם התואר השני שבחרתי מתוך האפשרויות, לא נתן לי הרבה בעולם העבודה כי המסלול הזה פשוט לא התאים לי. עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד ייעוץ מקצועי ומבחני ההתאמה. אני פשוט חושבת שהם לא יכולים להתאים לכולם. כי במקרה שלי למשל, הפסיכולוגית ראתה במבחנים שאני מאוד יצירתית וכששאלתי אותה על תחום האמנות, היא אמרה לי שהיא לא מקצועית כדי לאבחן את הכישורים האומנותיים שלי ולכן היא יכולה לכוון לתחומים הספציפיים האלה.

מעבר לנושא בחירת המקצוע הספציפי, יש גם הרבה אנשים הזקוקים לגיוון גדול בעבודה. אנשים שיש הרבה תחומים שמעניינים אותם וצריכים לשלב כמה מקצועות יחד. עם הזמן, אני מבינה שגם אני מסוג האנשים האלה. פעם חשבתי שיש לי בעיה, שקשה לי להתמיד, שאני ממצה ומשתעממת מהר וסף יכולת ההתמודדות שלי עם שעמום הוא נמוך. עם השנים והניסיון הבנתי שזו לא בעיה ושאפשר למצוא דרך שתתאים לי יותר. בשבילי, העבודה מהבית נותנת לי גיוון. אני משלבת איור, עיצוב, כתיבה, השקעות בשוק ההון, יחד עם משרה חלקית משרדית וכך כל הביצים מסודרות בסלים שונים, בצבעים חיים מלאי עניין וטעם.

עבודה מהבית אולי נשמעת כמו עבודה כזו המתאימה לאנשים שלא מעוניינים לעבוד קשה ומעדיפים להרוויח פחות תוך התאמצות פחותה או שמע עבודה קלה יותר. אז אומנם יכול להיות שבעניי אנשים מסוימים העבודה מהבית באמת פשוטה יותר מעבודה משרדית אבל לא בהכרח בגלל שהיא מהבית אלא בעיקר בגלל המשימה שמוטלת ע עובדים אשר מנהלים את העבודה שלהם מהבית, אבל בוודאות ומוכח עבודה מהבית ממש לא יותר פשוטה מעבודה משרדית ולרוב אפילו ההפך המוחלט, מרבית האנשים שעובדים מהבית עובדים הרבה יותר זמן מעובדים במשרד, ובעיקר מתאמצים הרבה יותר. מעבר לכך אין קורלציה בין מקום העבודה לכמות הכסף שאתה מרוויח, הכוונה היא שאי אפשר להגיד שאם אני עובד מהבית אז אני מרוויח פחות כסף מאשר בן אדם שעובד מהמשרד או להגיד את ההפך הגמור זה פשוט לא נכון. ההתאמה הזאת בין מיקום העבודה מבחינה תיאורית (הכוונה היא בית או משרד ולא אם בתל אביב או אשקלון) לכמות השכר שירוויח האדם באופן יחסי לאנשים אחרים העובדים במשרה דומה בעבודה מהמקום ההפוך . ההתאמה הזאת פסולה מהיסוד וקשה לשים את האצבע מאיפה היא נובעת, אני מאמין שהעניין הוא בעיקר פסיכולוגי, שכן אם אדם מתאם פחות להשיג משהו אז אוטומטית הוא שווה פחות. יש בחשיבה הזאת מן העניין אבל הבעיה היא שלדבר הזה אין ביסוס והוא מטעה ומונע מאנשים להתפתח לתחומים נוספים שמעניינים אותם. באופן סטטיסטי מוכח בצורה מובהקת, אנשים שעובדים מהבית בדרך כלל משקיעים הרבה יותר זמן על המשרה שלהם ועל העבודה שיש להם לבצע. לצורך ההמחשה הדבר מתבטא בבערך 140 אחוז מהזמן של המשרה של עובד משרדי, הסיבה היא פשוטה, אדם אשר עובד מהמשרד שלו ולא מהבית , יש לו את הצורה הנוחה ביותר ליצר את ההבדל בין העבודה לבית ויודע שלא צריך לעבוד מהבית כי הוא איננו עובד שמנהל את חייו מהבית. הדבר מונע ממנו ערבוב של הדברים וחדירה של חיי העבודה לחיים הפרטיים וכך ינוצר מצב שרק השעות שמוגדרות לעבודה הן השעות בהן העובד יעבוד. המצב ההפוך בו העובד מנהל את שגרת חייו מהבית יוצר מצב בו לעובד חייו הפרטיים וחיי המשרד שלו מתערבבים אחד עם השני ולכן הדבר הזה שנקרא זמני עבודה מוגדרים מתחיל להיטשטש. כתוצאה מכך מקבלים כי העובד שמנהל את משרתו מהבית עובד הרבה יותר שעות, ובשעות הרבה פחות הגיוניות כי הוא לא רואה את העבודה בתור משהו שעליו לעשות בשעות מוגדרות אלא בתור מטלה שעליו לבצע עם דלדלין מסוים והוא צריך לסיים אותה עד לאותו דד ליין ואף אחד לא אומר לו כמה למה ואיך עליו לבצע אותה. לרוב הבעיה המרכזית של עובדים כאלה היא היכולת לנהל את העבודה מהבית ולעשות לעצמם חיים קלים בניהול סדר יום בצורה טובה. חשוב להבין שמעבר לעובדה שצריך לנהל סדר יום שמנצל בצורה טובה את השעות האפקטיביות שלו כבני אדם צריך גם לשמור על שגרה מאוד ברורה כיוון שכוח רצון זה יפה אך לא מספיק ואני אסביר. כאשר אדם מתחיל מטרה חדשה שלו, לצורך העניין אימונים בחדר הכושר, השבוע שבועיים הראשונים מונעים מתוך כוח הרצון שלו לייצר שינוי בעצמו ולדבוק בתהליך. כעבור זמן מסוים כוח הרצון הזה בדרך כלל מתפוגג, ולכך עלינו להאחז במשהו יותר חזק שנקרא משמעת עצמית והרגלי עבודה קבועים שכן אם אדם רגיל לקום בשבע לאימון , הוא לא יצטרך עבור זה כוח רצון, עבודה מהבית