אמנם , עם כל הטוב הזה יש גם חסרונות בדבר. כאשר עובדים מהבית פחות יוצאים מהבית

למקומות עבודה. העבודה תמיד תיהיה באותו המקום, אין חיי חברה . אנשים פחות נפגשים עם אנשים אחרים ומשוחחים איתם. מצבים כמו דיכאון או תחושות של בדידות עלולות לעורר אצל אותם עובדים מהבית.
מעבר לכך , בתקופת הקורונה הרבה בתי ספר נסגרו וילדים לא חזרו למסגרות בעקבות סגר שהיה נתון בארץ. וגם ההורים שלהם לא יכלו לצאת לעבודה ונאלצו להמשיך לעבוד מהבתים. עקב כך התעורר קושי לעבוד מהבית כאשר הילדים ערים ודורשים תשומת לב. דבר זה הקשה מאוד על ההורים להמשיך בשגרת העבודה השוטפת ללא הפסקות והכנת אוכל לילדים בשעות מסויימות ביום.
אך עם כל זאת, בעיניי הרוב ,היתרונות עלו על החסרונות במקרה זה.
הורים רבים מצאו בעבודה מהבית בחלק מימות השבוע סוג של מנוחה מהשגרה הקשה, ועכשיו שחזרנו לשגרה מבחינת בתי הספר הם נינוחים יותר ומצליחים לעבוד כמו שצריך . אמנם לעבוד כל יום מהבית בלי לצאת מהבית בכלל זה בעייתי ומונע יצירת קשרים חברתיים, אך גם יציאה של פעם פעמיים בשבוע למקום העבודה יכולה לפתור את זה.
מאחלת לכולנו שנמשיך לעבוד ולעשות מה שאנו אוהבים ומאחלת שנה שקטה ורגועה עם עבודות מהבית ומחוצה לו.

עבודה מהבית – אופי העבודה וסוגי העבודות – מאמר 1
עבודה מהבית הפכה להיות מקובלת יותר בשנים האחרונות עוד לפני תקופת הקורונה. אנשים שזכו לקבל את סוג המשרה הזו נחשבו לברי מזל – והרבה גלאם ומסתוריות סבבו סביב ההעסקה הזו.
מי האנשים שזכו להטבה הזו?
הנורמה התחילה באנשי ההיטק ש- נאלצו אז וגם היום לבלות שעות רבות מול המחשב בנסיון להוציא תחת ידם מוצרי ם ופתרונות מחשובים שיעמדו בחזית הטכנולוגית.
זה כולל מתכנתים, מהנדסים, מנהלי פרוייקטים.
ענף נוסף שצעד להטבה הזו של עבודה מהבית היה תחום החשבונאות. חשבים, מנהלי חשבונות ורואי חשבון – זכו לקבל משרה שבא ניתן לשלב עבודה מהבית.
המשותף לשני הענפים המרכזיים האלה כמובילים בהעסקה מהבית – היא שהם נדרשים לפעילות רציפה עם מחשב והתוכנות המקצועיות.
המעסיקים השכילו מנגד להבין – שהתשתית שיש להם להעניק לעובדים אינה כרוכה בהשקעה כספית והרווח שלהם כמעסיקים יכול לגדול ע"י כך שהם נידרשים להוציא פחות הוצאות שכירות על שטח של משרדים וחדרי עבודה. בנוסף- הפיריון של העובד עולה מהסיבה – שהוא לא נדרש לבזבז זמן בנסיעות ושינוע למקום העבודה ומימנו.
לנשים שעוסקות בשני התחומים המקצועיים האלה , תנאי העסקה אלו של עבודה מהבית שיפרו את אורח החיים שלהם – מאחר והן קורות יותר פיזית לילדייהן, יש להן יותר זמן לבלות איתם , והן לא נדרשות לעמוד לוח זמנים קשוח בין איסוף הילדים מהמוסדות שהם נמצאים בהם למחויביות ולאחריות להשגת היעדים בעבודה.
הן יכולות בקלות לנהל טוב יותר את לוח הזמנים שלהן בין שני עולמות אלה – עולם התעסוקה ועולם האמהות כששיניהם תובענים באותה מידה.
גברים בעלי משפחות באותם תחומים שזכו להעסקה מהבית – יצרו אצל בני משפחתם ובעיקר מול בנות זוגתם- חיים שיתופיים יותר והרמונים יותר בחיי המשפחה.
גם אם האישה אינה מועסקת בעבודה מהבית – הגמישות של הבעל להתחיל את היום מאוחר יותר ולהוציא את הילדים למוסדות החינוך ולאסוף אותם בשעות הנדרשות – הקלו על ההתנהלות של בנות הזוג בתא המשפחתי וזה הפך את הגברים ללוקחים חלק שווה בתפקוד התא המשפחתי.
עבודה מהבית אינה מחייבת שתעשה דווקא בכתובת המגורים של העובד. היא יכולה להתקיים בבתי קפה, במרכזיי עבודה יעודיים , או משפת הים – ובלבד שיהיו תשתיות טכנולוגיות שיוכלו לספק את התנאים לביצוע העבודה.

זה התחיל משאלה תמימה של חברה "תגידי יש לך זמן לעצמך או שאת כל הזמן רצה אחרי החומריות?" ואז עצרתי ואמרתי רגע למה היא מתכוונת..

ואז התחלתי לחשוב.. אם אני ארוץ אחרי הכסף ולא אגשים את עצמי אז למה אני רודפת אחרי הכסף?! הרי כסף הוא כלי שעוזר לנו להגשים דברים.. ואז ירד לי האסימון שאם אני רצה אחרי הכסף מה אני עושה בזה? מפספסת את המשפחה, הילדים ובעיקר את עצמי אז מה שווה הכסף?!

אין ספק, כסף הוא דבר הכרחי אבל הוא לא העיקר.

יש לי שאלה אליכם.. אם לא היה לכם משפחה, ילדים ,עתיד לשאוף אליו אז למה הייתם רצים אחרי הכסף הרי כסף הוא דבר חומרי אז מה הוא עוזר לכם אם אין לכם לאן לשאוף איתו?

ואם הייתי אומרת לכם שאתם כל היום רודפים כן כן רדיפה יום יומית אחרי העבודה שהעבודה מביאה לנו הכנסה ונכון שזה חשוב אבל על חשבון ביטול עצמי? על חשבון המשפחה ? אם כן אז למה אתם רודפים אחרי הכסף הרי אתם ברדיפה יום יומית על מנת להגשים חלומות אבל אם בדרך אתם מבטלים את עצמכם זה כבר שווה? הרי בסוף מה יותר חשוב החומריות או הגשמיות?

ובכלל למה אנחנו חיים? כסף מקנה לנו אושר אמיתי?

לגמרי לא.. חומריות אף פעם לא נשארת לנצח..

אבל רגע, אם הייתי אומרת לכם שאפשר לשלב גם וגם הייתם מאמינים לזה?

תצחקו רבים לפניכם גם לא האמינו עד שהגיעה הקורונה והראתה לנו שהכל אפשרי..

הרי אם נחזור שנים אחורה אי שם לאבות אבותינו.. אנחנו יודעים שהתהליך המקובל זה עבודה קשה דם, יזע ודמעות ורק ככה משיגים את מה שרוצים..

אבל די! די לקלישאות האלה!

העולם התקדם! מגפת הקורונה באה והראתה לנו בפנים שהעולם כבר לא מקובע!

בקורונה היה אלפי מובטלים ואם נחקור מעט נבין שזה מסיבה פשוטה ולמה? כי אנשים הכירו רק דבר אחד לרדוף אחרי העבודה ולעבוד קשה גם אם זה בתנאים לא תנאים ובביטול עצמי גמור!

למה? כי ככה חונכנו כולנו..

אנשים לא האמינו בעצמם, שהם יכולים לשלב עבודה שלא תבטל להם את החיים ועדיין לא לרדת מהרמה של אף אחד.

תמיד זה היה נתפס "אה הוא לא עובד עבודה מסודרת אז הוא שונה מכולם".. קודם כל מי החליט שהשונה זה זה שמגשים את עצמו? ובאיזה "עולם מתוקן" בן אדם רגיל זה בן אדם שמבטל את עצמו למען חומריות? יש לזה חוקים בכלל?!

הקורונה הגיעה ואיתה השינוי.. פתאום הגיע המושג "עבודה מהבית.."

לעיתים המושג הזה נשמע די מופרך.. הרי מי חלם שאפשר לעבוד מהבית ולהרוויח?

פתאום יש אפשרות לעבוד לא שונה מאף אחד, להרוויח משכורת מכבדת ועדיין לא לבטל את עצמך ואת החיים שלך..

הרי אם נבטל את עצמנו אז מה יעזור לנו הכסף?

ופתאום עם המגפה עוד ועוד אנשים מצאו את עצמם "בחוץ" כי לא דואגים להם אבל מי אמר שאנחנו צריכים להיות תלויים במגפה או באנשים ולא בעצמנו?

Tags :
Share This :