לטייל בעולם, בכל מקום שנרצה ולעבוד במקביל מבית הקפה המקומי, מחוף הים, מהספסל בפארק או מהרכב שהשכרנו. טיולים תמיד היו הנאה גדולה בשבילי, אפילו הטיולים השנתיים בבית הספר וטיולי של"ח. תמיד אהבתי את תחושת החופש, תחושת תנועה, שינוי האווירה. היציאה מהשגרה היומיומית הייתה כמו אוויר לנשימה בשבילי. זוכרת תמיד את תחושת ההתרגשות והשמחה לפני היציאה לכל טיול, את הסקרנות לראות מקומות חדשים, את השחרור בללכת, לטפס ולנוח אחרי מאמץ כשהעיניים נהנות מנוף חדש ויפה.
כשהייתי בת 12, אימא שלי נתנה לי לבחור מה ארצה לבת מצווה שלי. אני זוכרת כמה שהיה לי ברור שלחגוג באולם זו בכלל לא אפשרות שאני מעוניינת בה. הביישנית שבי לא רצתה את כל תשומת הלב הזו עליה. ממש לא רציתי שכולם יסתכלו עליי ושכל הדודים יבואו לדבר איתי, אם יטרחו בכלל להגיע. ואם יגיעו, אז לדאוג שהם נהנים, שטעים להם ונעים להם… למה אני צריכה את כל הסטרס הזה?? עד היום, הפחד מ'הקיץ של אביה' קיים וגם קצת מהביישנות. אפילו את החתונה שלי לא חגגתי באולם. את החלום לשמלת כלה ואירוע משל עצמי מיציתי כבר בגיל 9 כשאחותי התחתנה ולי הייתה שמלת שושבינה לבנה. את השמלה החלפתי מהר לטייץ וחולצה כבר בשעה הראשונה של האירוע, כי התביישתי מהמבטים ולא היה לי נוח איתה. שם כנראה, נפרדו דרכינו, שמלת הכלה, האירוע הגדול ואני.
אבל מה שכן, היה לי ברור מאוד שאני רוצה, זו נסיעה לחו"ל בפעם הראשונה! אז אימא שלי ואני החלטנו להפליג לשבועיים ליוון, טורקיה והאיים הכרתיים. אני לא ממש זוכרת, אבל אני מאמינה שרציתי לחוות את מה שאבא שלי ז"ל חווה בתור ימאי ובגלל זה בחרתי הפלגה. ומה אני אגיד לכם? זה היה חלום!! כל כך נהניתי והתרגשתי שאני אפילו זוכרת שאמרתי לאימא שלי שמאותו יום, כל פעם שיהיה לי כסף אני אסע לטייל בעולם. וזה באמת מה שעשיתי. בגיל 16, בחופש הגדול, הצלחתי לחסוך קצת כסף מהעבודה בחנות שעבדתי בשעות אחרי הלימודים, יחד עם עזרה מאימא. באותו הקיץ, טסתי לראשונה באופן עצמאי, עם ידיד לפסטיבל מטריף בבודפשט ולאחר מכן, לפגוש חברים באמסטרדם. זו הייתה חוויה מדהימה, מעצימה, שבנתה לי את הביטחון לטייל עצמאית גם בעתיד. אם אז, לפני כך וכך שנים, הייתה לי את האפשרות לעבוד מהבית או מכל מקום בעולם, יכולתי להאריך את הטיול ולהמשיך לעוד מקומות לפני שחזרתי לספסל הלימודים.
לאחרונה, כששמעתי על נוודות דיגיטלית ועבודה מהבית נרשמתי לכמה קבוצות בפייסבוק בנושאים האלה כדי ללמוד אותם לעומק, כי העולם הזה מאוד מסקרן אותי, תרתי משמע. אני מכורה לחופש מכל בחינה אפשרית. השגרה היומיומית של עבודה כלשהי באותו המקום שוחקת אותי מהר. ובכלל, להתעורר בבוקר ולראות את אותו הנוף, לעשות כל יום בדיוק אותו הדבר, לדבר כל הזמן עם אותם האנשים, כל אלה מורידים לי את האנרגיות. תמיד מיציתי והשתעממתי מדברים די מהר. גיוון, שינויים, אפשרויות בחירה, למידה של דברים חדשים, היכרות עם אנשים חדשים, נופים מתחלפים, כל אלה זורמים לי בדם ומרגשים אותי. אפילו כילדה, השתתפתי כמעט בכל חוג אפשרי ונהניתי בכולם. עבודה מהבית ונוודות דיגיטלית, נותנים את האפשרות הזו, הכי קרובה לחופש וגיוון, בעולם בו אנו חייבים להתפרנס כדי לחיות. זה עולם מרתק עם מבחר גדול של אפשרויות, חלק דורשים למידה וניסיון וחלק ממש פשוטים ודורשים רק זמן ורצון.
עבודה מהבית היא סוג עבודה מסוים, וכמו כל עבודה גם עבודה מהבית לא בהכרח חייבת או יכולה להתאים לכל אדם באשר הוא, שכן כל אדם באופן אינדיבידואלי ניזון מדברים אחרים, נהנה מדברים שונים, ובכל דבר שיש בו יתרונות או חסרונות, צריך לעשות את האיזון הנכון בין האתגרים שמציבה העבודה, לבין האופי של הבן אדם, כיוון שברגע שאין איזון בין אופי הבן אדם לאופי העבודה, האפקטיביות של העבודה יורדת פלאים, לעומת זאת כאשר היחס בין אופי העבודה לאופי העובד הוא מאוזן עד כמה שניתן, רמת האפקטיביות תעלה בהתאם.
כמו שכבר הזכרנו חלק מהדברים שצריכים לבוא לידי ביטוי אצל העובד ברגע שהוא עובד מהבית, הם היכולת לתכנון סדר יום בצורה ברורה, היכולת להימנע מהסחות דעת בין אם זה על ידי משפחה, ובין אם זה על ידי שכנים חברים מכרים וכו', כמו כן העובד חייב להיות, או חייב לסגל לעצמו משמעת עצמית גבוהה, וכמובן את היכולת לאזן לעצמו את הפער החברתי שנוצר בעקבות העובדה שהוא אינו פוגש אנשים בעבודה ומתוך כך נוצר באופן אוטומטי, חסך במובן החברתי, שיכול להוביל בסופו של דבר לדכדוך מצב הרוח, מה שיכול להשפיע גם בעבודה, ועל כן אדם שעובד מהבית צריך גם את היכולת לאזן את הצרכים החברתיים שלו בצורה כזאת שלא תהפוך להסחת דעת מצד אחד, ומצד שני לא תגיע למצב שבו הצרכים החברתיים לא באים על סיפוקם.
אתגר נוסף שקיים לעובד ומשפיע על המעסיק כאשר העובד עובד מהבית זה תחושת השייכות והנאמנות של העובד לארגון, שכן על מנת ליצור תחושת שייכות בתוך הארגון, צריך לייצר קשר אישי וחברתי עם הארגון, וכאשר עובד, עובד מהבית הקשרים האישיים והחברתיים במסגרת העבודה נמנעים ממנו, מה שעלול ליצור חוסר בנאמנות של העובד כלפי החברה, אחתה דרכים לטפל בזה היא ליצור מפגשים חברתיים במסגרת החברה שאינם קשורים לעבודה באופן אישי, ככה העובדים פוגשים אנשים שעובדים באותה חברה שהם עובדים, אבל היא נעשית במסגרת חברתית קלילה שמייצרת חיבור לעובדים בינם לבין עצמם, ובין המעסיקים לעובדים.
הנאמנות של העובד גם היא נפגעת רק מעצם העובדה שהעובד עובד מהבית, שכן יכולת הבקרה של המעסיק על העובד, קטנה משמעותית כאשר הוא אינו עובד מהמשרדים של החברה, דבר זה עלול ליצור לעובד תחושת עליונות כלפי החברה, ויכולה ליצור אצלו את התחושה שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, ובהיעדר בקרה הדברים שהוא עושה לא יבואו לידיעת המעסיק, לעובד יש את היכולת לעבוד מאחורי הגב של המעסיק מבלי שזה יידע, לדבר עם חברות אחרות שמתעסקות בדברים דומים, לשתף דברים בתמורה לדברים אחרים, היעדר הבקרה, פוגע ביכולת של המעסיק לפקח על עובדיו ומתוך כך עלול לפגוע באופן אוטומטי בנאמנות שלהם לארגון.
היעדר פיקוח יכול לבוא לידי ביטוי גם בצורה ההפוכה, עובד שעובד מהבית, עלול למצוא את עצמו מתמכר לעבודה ולא יודע מה לשחרר, הזמינות לעבודה עלולה לגרום לו להיות מחובר אליה גם בשעות בהם הוא אינו צריך לעבוד, ופה היעדר הפיקוח עלול לפגוע בעובד, שבהיעדר יכולת אישית לשים גבולות לעצמו, גם אם מדובר בעבודה, הוא עלול להגיע למצב של התמכרות שעלולה לפגוע בו לטווח הארוך, ולכן על אף שהיכולת לפקח על העובדים קשה הרבה יותר כאשר הם עובדים מהבית, על המעסיק לשים לב לדברים הללו ולרכז את מירב המאמצים על מנת שהעובדים שלו לא יגיעו למצב קיצוני בעבודה בין אם זה לצד שמתמכר לעבודה ועושה הרבה מעבר למה שצריך, וכמובן אם זה נוגע לכיוון ההפוך ששם העובד מנצל את היעדר הפיקוח על מנת לעבוד בצורה בה הוא לא היה מרשה לעצמו לעבוד במידה והיה עובד לא מהבית.
בנוסף לזה, עבודה מהבית חוסכת גם בעלויות המשתנות אצל העובדים כמו עלויות דלק ונסיעות. במיוחד אחרי גל ההתייקרות והעלייה במחירי הדלק ומחירי כרטיסי האוטובוסים והרכבות, רוב האנשים התחילו לצמצם ולחסוך כמה שיותר הוצאות על עלויות אלו. לכן עבודה מהבית נחשבת כפתרון מעולה ומושלם עבור בעיה זו. לכן ניתן להסיק שהרבה עובדים בוחרים להמשיך ולעבוד מהבית ולא לחזור לעבודה רגילה ולעומת שבימים אלו זה אפשרי לבוא למקום העובדה באופן פיזי כי זה עוזר להם לצמצם את העלויות ואת ההוצאות הכלכליות להרבה דברים באופן משמעותי.
על מנת לסכם, ניתן לומר שעבודה מהבית הינה אחת העבודות הכי פופולאריות והכי מבוקשות כיום בסקטור התעסוקה. הרבה אנשים מגלים את היתרונות שעובדים מקבלים כתוצאה מעבודה מהבית וזה כמובן גורם להם ללכת על כיוון זה ולהמשיך ולעבוד מהבית. עבודה מהבית לא רק מאפשרת לעובדים לעבוד ואז במקביל להתפרנס ולהרוויח כסף. היא גם עוזרת להם לחסוך הרבה דברים בין אם זה היה חיסכון בעלויות הדלק, חיסכון זמן המתנה בכבשים כול יום בבוקר או האפשרות לנהל את מערכת השעות שלהם לפי השיקול האישי שלהם ולא לפי גורמים חיצוניים אחרים.
להבהיר בתחום הזה של האמון בעבודה מהבית בין עובד לבין המעסיק הישיר שלו, הנקודה הראשונה היא בעצם עוסקת בפתיחה של הדברים איך הכל נראה בעיניים של עובד, כוונת הדברים איך מבחינתו הדברים תגלגלים במהלך עבודה תקין שיכול באמת לשנות את פני עולם התעשייה, ועניין שני איך המעסיק רואה את העניין, וב"רואה את העניין" הכוונה היא איך הוא רואה את נתינת האמון שהוא נותן בעובד שלו? האם הוא ינסה כמה יותר לפצות עליה? על ידי תוכנות שונות ומשונות שהיום יש כמלוא הכף, בכל שפה, והרבה פעמים גם בחינם, האם הוא ינסה גם מרחוק כמה שיותר לעקוב אחר קצב ההתקדמות של העובד שלו, ובעצם על ידי כך לצמצם את רמת האמינות שהוא צריך לתת, ולהשאיר ככה כמעט על ידי כפייה את עצמו בתור מעסיק ישיר של אותו עובד מעורב בקצב העבודה שלו, או שאולי שמא ההיפך, ובעצם המעסיק כן רוצה לתת, ואולי אפילו אפשר לומר נהנה לתת, את אותה הבעת אמון בעובד שלו, והוא לא בהכרח יחפש כל דרך אפשרית או לא אפשרית כדי לכפות את עצמו בעניין של הישארות מעורב בהתקדמות של העובד שלו במהלכה של עבודה מהבית.
אז ככה, בנוגע אל הנושא הראשון שהעלנו מקודם, מבחינת מה חשוב לעובדים שלפי דעתם יעזור לשמן את גלגלי הענק של תעשיית העבודה מהבית, אז עשו משאל גדול על חברה גדולה שבדקה עובדים גם בארץ, וגם בחו"ל, ומסתבר שלפי התוצאות של אותו מחקר 76% מהעובדים מבקשים מהארגונים שלהם הדרכות דיגיטליות שיאפשרו להם להיות יעילים בעבודה מהבית. פירוש הדבר לא מורכב מדיי, גם העובדים יש להם ראש כדי לנתח את כל הענין של עבודה מהבית מבחינה רציונלית, וגם לב לדעת איך כל מרגיש להם מבחינה רגשית, והם גם יכולים לראות באופן רציונלי וגם להרגיש איך בעצם כל העניין הענקי הזה של עבודה מהבית ששינה את העולם יכול להיות כאן על מנת להישאר, ואיך אפילו כדאי ועדיף שזה יהיה המצב, אבל גם הם לא חושבים סוג של מחשבה ילדותית של "תנו לי, אני יודע הכל, אני אסתדר מצוין, ללא עזרתו של אף אחד מכם" לא! הם מבינים שיהיו כלים ותובנות מסוימות שיוכלו לשרת אותם בתהליך זה של מעבר קבוע או מעבר כמעט קבוע אל עבודה מהבית מלאה או עבודה מהבית במודל ההיברידי, והם מודים ומבקשים מהמעסיקים הישירים שלהם להקנות להם את כל הכלים האלו כמה שאפשר.